סבא שלי נפטר וקשה לי

שלום רב

את כותבת שסבא שלך נפטר, ואנחנו מבינים שהגעגועים קשים מנשוא.

אנחנו מבינים אותך לגמרי

כאשר נפטר אדם אהוב
אנחנו עומדים מול המוות, נבוכים, מבולבלים, המומים
וזה טבעי ומובן לגמרי

את כותבת ש'אנשים לא מבינים', ובאמת, לצערינו הרב, רבים כאלו שלא חוו אבל מימיהם, לא מבינים מהו געגוע, מהו כאב, מהי [אבלות].

איך מתגברים על הגעגוע?

קודם כל, צריך לזכור, שהעיקר באדם היא הנשמה שלו, המהות הרוחנית שלו, והמהות הרוחנית הזו לא נעלמה. להפך [היא ממשיכה לחיות בתוכך]. כל פעם שאת הולכת בדרכו, שאת נושאת את זכרו, את ממשיכה את החיים שלו במובן מסוים.

דבר שני, חשוב לשוחח על זה, לדבר על זה. יש אנשים שלא מבינים, אבל יש ודאי אנשים שמקשיבים לך – אולי הורים, אולי מחנכת או יועצת, אולי חברה טובה

ומעבר לזה, לפעמים פשוט לוקח זמן עד שחוזרים למסלול, עד שלומדים לחיות ביחד עם הגעגוע והכאב

חזקי ואמצי, ויהי רצון שלא תדעי עוד צער

טוביה
tsbias1@gmail.com