סיפור חיים אמיתי…כדאי לקרוא!!

החיים שלי התחילו רק עכשיו מגיל 14…התחילו קשה אבל אני מקווה שימשיכו טוב.
החלטתי לספר לכם את סיפור חיי גם כדי להישתחרר ממנו קצת וגם לעזור לכם…

אז ככה גדלתי במשפחה חילוניה..היינו עושים הכל מדליקים אש בשבת, נוסעים בקיצור פשוט הכל!!
בכיתה ב' אבא שלי התחיל לחזור בתשובה כתוצאה מהיסחפות אחריי דוד שלי..לאט לאט אבא שלי התחיל להכיר את התורה והלך לבית כנסת..המשפחה שלי קצת לא הבינה את העיניין אבל לאט לאט היסתגלנו אמא שלי קיבלה את העיינין אך עדיין לא דתייה ממש.

לאחר שנה בכיתה ג' הורי החליטו להעביר אותי ביה"ס כי למדתי בחילוני ..אני אישית התנגדתי קשות…כי בכלל לא היה אכפת לי מהדת ..רק הייתי רואה דתיים רציתי להקיא פשוט שנאתי אותם..

ואז בכיתה ד' כבר עברתי לבית ספר ממלכתי דתי..למדנו בנים ובנות ביחד אבל רק עם חצאיות וכיפה..ובזמן שלמדתי ביסודתי פשוט שנאתי את ה' ניסיתי להדחיק אותו, הרגשתי שינאה אליו ושהוא שונא אותי התחלתי להיגרר אחריי החברה כבר בכיתה ה'…היתיי יוצאת עם בנים הולכת לים מעורב ..הלכתי עם מכנסיים וגופיות ועוד מלא מלא תועבות!!..כי ניסיתי למרוד ללכת נגד הדרך הזאת פשוט שנאתי אותה הרגשתי ממורמרת עם עצמי הרגשתי ריקנות עצומה!!!

לאחר מכן סיימתי את ה-3 שנים המתועבות בחיי בבית הספר הממלכתי דתי, והוריי שלחו אותי לאולפנא נגד רצוני ..שנאתי את הבית ספר הזה מרוב כל הדתיים שראיתי…מרדתי והינהגתי זוועה ..הייתי הולכת בכוונה ליד המורים עם מכנסיים ומסתובבת עם בנים…בפנים אני יודעת שאולי בתקופה הזאת הייתי עושה שטויות והייה לי כ"כ מצחיק אבל אני יודעת שבפנים הרגשתי ריקנות לא ידעתי למה אני צריכה לחיות בכלל…

אבל אז באמצע כיתה ז' המנהלת רצתה להעיף אותי מהאולפנא ..והיא ידעה שאני ילדה שיכולה להצליח לכן היא דיברה איתי…ולא יודעת למה ואיך אבל החלטתי בבום אחד לא ללכת עם מכנסיים יותר..(עדיין חיללתי שבת אבל הלכתי רק עם חצאיות) ואז לאט לאט חשבתי עם עצמי והתחלתי להישתנות לקחתי על עצמי את כל המצוות ניסיתי להיתפלל 2 תפילות ביום ..רק כדיי שה' יסלח לי על כלל מה שחטאתי אבל הרגשתי בלב שאני לא סולחת לעצמי על זה…ובגלל זה הייתי בוכה כל היום ולא יכלתי לחיות הרגשתי רע עם עצמי פשוט היתפללתי למות!!! הייתי מבקשת מה' רק למות!!!

לאט לאט הדחקתי את העברות שלי וניסיתי לשכוח את העבר…זה הצליח כ