סמארטפון – מה דעתכם?

שלום חבר יקר!
אהבתי מאוד את שאלתך הכל כך רלוונטית והכל כך חשובה.
ביקשת שאביא בפניך את דעתי.
אך בעיני פחות חשובה "דעתי" יותר חשובה "דעתך" ומיד נסביר..
המדיה וההתפתחות הטכנולוגית הביאו איתן ברכה מרובה, אנחנו יכולים ליצור קשרים בצורה יעילה ונוחה, אנחנו יכולים להעביר מידע בין יבשות בלחיצת כפתור, אנחנו מסוגלים לעשות הכל יותר מהר, אנחנו יכולים לענות אפילו על תשובות באתר דרך הנייד
אבל אנחנו יכולים גם…
לבזבז את זמננו לריק בין אפליקציות, יכולים למצוא עצמנו מלאים חברים בפייסבוק אך ריקים מחברים בחיים האמתיים, יכולים היכנס לאתרים שאינם רצויים וכן על זאת הדרך.
בימינו אנו רואים תלמידי חכמים עם מכשיר חכם ותלמידי חכמים ללא ולכן אולי שווה שנשאל שאלה אחרת לא האם אסור או מותר אלא אולי מתי – מתי כדאי הדבר ומתי יהיה זה שלילי.
ניקח לדוגמא את נושא רישיון הנהיגה, מתי אנו נותנים לאדם אופציה להחזיק ברכב אשר יכול ליטול חיים או להקיל על החיים? אנו נותנים את האופציה בשלב בו אנו מאמינים כי האדם יוכל להיות אחראי על רכב. אך האם כל אדם יכול להיות אחראי על רכב? כנראה שלא..
כך גם לגביי הסמארטפון באם המכשיר יכול לשמש את האדם לחיוב, לעשייה חיובית, מלאת תוכן ומשמעות – הרי היא כלי לפיתוח. אך באם היא מהווה עבורו מקלט מהחיים, מרכז לבזבוז זמן או במקרים יותר קשים גם מקור לנפילות באתרים – הרי המכשיר עושה לו נזק שלעיתים כמעט בלתי הפיך!
האדם צריך לשאול את עצמו האם יוכל להיות אחראי למכשיר כזה? האם המכשיר הזה יעלה או יוריד? יצמיח או יהרוס?
בלא מעט מוסדות אוסרים על התלמידים להביא מכשירים מעין אלו בעיקר בכדי שיהיה להם מרחב אמיתי ללמידה ללא הפרעה. כך שאין זה משנה לדוגמא אם יש סינון לסלולרי – עדיין מגוון האפליקציות, החדשות המשחקים מקשים על האדם ביכולת הריכוז שלו, בנחת רוח שלו.
היום גם בפסיכולוגיה ישנה כבר תופעת אובססיה לסלולרי כבעיה נפשית(האדם יכול להרגיש למשל רטט בכיס המכנס – כאשר הפלאפון מכובה. האדם לא יכול להתעלם מהנורה בירוקה המהבהבת כאשר מקבל סמס וכד´..)
לכן עלינו לשאול את עצמנו האם הגיע זמננו למכשיר שכזה? האם אני מסוגל להיות אחראי על מכשיר עצמתי שכזה? או שמא אולי עליי לחכות ובינתיים להמשיך ולהתפתח ולבנות את אישיותי.
בהצלחה בכל!
חנן
Hananb1081@gmail.com