סעודת הודיה

שלום וברכה,
חכמים הגדירו לנו מספר מקרים שאנו מברכים עליהם ברכת הגומל. מדובר על מקרים שאנו מרגישים את עזרת הקדוש ברוך והגנתו עלינו, ומתוך רגש של תודה אנו מברכים את ברכה זו. מדובר על מספר מקרים שחכמים הגדירו אך וודאי שהם לא מכסים את כל המקרים שבהם עולה בנו רגש שרוצה להודות לריבונו של עולם. וודאי שבמקרים נוספים אנו יכולים להודות למרות שלא נתקנה ברכה, וודאי שדבר זה לא יעשה בברכה בשם ומלכות אלא בדרכים אחרות.
בשאלתך את מעלה שאלה לגבי סעודת הודיה. ישנם מובאות בפוסקים לגבי קיום סעודה כעין זו על הצלה של הקב"ה. לדוגמה- הרמב"ם באגרת מספר שבאחת הנסיעות שלו באוניה הים רעש וכמעט הם מתו בספינה, ופתאום הסערה רגעה. הרמב"ם קבע את יום זה כיום הודיה שבו הוא עורך סעודה וקובע אותו כיום טוב לו ולזרעו. אני מכיר אנשים שעשו עלייה וקבעו לעשות ביום שבו עלו לארץ סעודת הודיה משפחתית. בדברים אלו אין גדרים מדויקים בחז"ל, וודאי שאם את מרגישה צורך להודות לה´ ותעשי סעודה לכבודו (וזה באמת למען מעלה חשובה) הרי זה מבורך.
לגבי עריכת סעודה ביום הולדת אני אפנה אותך לתשובה של הרב שי פירון שבה הוא ציטט מאמר בעניין זה. המאמר מביא את המקורות לחגיגת יום הולדת ולהתייחסותם של חכמים לנושא:

https://www.kipa.co.il/ask/show/82958

רק טוב והצלחה,
אוהד.
ohad_fix@hotmail.com