לאחרונה האנשים מסביבי התחילו להתחזק ולהתעלות יותר. ועד כמה שאני מנסה אני פשוט לא מצליחה לעבוד את הבורא יותר בדבקות כמו שאני רוצה. וזה לא שאני רוצה להיות כמו החברות שלי ורק בגלל זה הנושא חשוב לי אלא שזה פשוט כואב לי שפעם אני הייתי זאת שהייתה מחוברת והיה לי קל להתכוון בתפילה ולא להרהר על דברים רעים וכאלה. ועכשיו פתאום כאילו שיש לי מחסום והכל נהיה הרבה יותר קשה ואני כל כך מקנאת בחברות שלי על זה שהן מצליחות ומצד שני יש לי יסורי מצפון על זה שאני מקנאת בהן מלכתחילה ואני מרגישה עוד יותר נחותה.
איך אני יכולה לעבור את המחסום הזה ולחיות את חיי יותר בקדושה?
שלום וברכה
איזו שאלה יפה, שמבטאת רצון כ"כ חזק ואמיתי לעבוד את ה´ בצורה הכי שלימה שאפשר! בלי שום סיבות ומניעים חיצוניים. חיזקת אותי ממש.
בהרבה מקרים יש לי הרגשה דומה: שאני רוצה לעבוד את ה´, אבל אף פעם אני לא מצליחה להגיע לעבודת ה´ כמו שאני מדמיינת. חשבתי הרבה והגעתי למסקנה שבכלל הדמיון שלנו (כולל הדמיון בקשר לעבודת ה´) תמיד הוא יותר מהמציאות, ועל כן סביר שעוד לא הגענו לאן שאנחנו רוצים ומדמיינים שנגיע (למשל רמה ספציפית של דבקות בה´).
לא צריך להתייאש כשאנחנו לא מגיעים לאן שרצינו, [אלא החוכמה היא להתקדם כמה שאפשר בכל דבר] ולמדוד איפה אני ביחס למה שהייתי קודם,
ולא איפה אני ביחס למקום שאליו אני רוצה להגיע. [ודאי שצריכות להיות לנו שאיפות גדולות בעבודת ה´], ושעלינו להשתדל כדי להשיג אותם.
אבל אם אנחנו כל הזמן מסתכלים ורואים שעדיין לא הצלחנו להגיע לאן שאנחנו רוצים זה מתסכל מאוד ומביא אותנו ליאוש ומתוך כך לרפיון בעבודת ה´, כי נראה לנו שאין סיכוי שנצליח. וזה לא נכון, אנחנו צריכים לעזור לעצמנו להאמין שאנחנו מסוגלים. נראה לי שהדרך לכך היא מתוך ראיה וחיזוק של הדברים הטובים שבהם אני כן מצליחה להתקדם ולעבוד את ה´ יותר טוב.
ודבר מאוד חשוב, בכלל בחיים ובמיוחד בעבודת ה´: לא "להתערב יותר מדי בעבודת ה´ של האחרים, ולא למדוד את עצמנו ביחס לכך. אני לא יותר צדיקה אם הסביבה שלי מקפידה פחות. יותר מזה אני צריכה לשמוח על כל אדם שעובד טוב יותר ה´.
הרב קרליבך ז"ל אמר שיהודי טוב זה לא יהודי שעובד את ה´, אלא יהודי ששמח כשהוא שומע שיש עוד יהודי שעובד את ה´.
באופן כללי מה שהכי חשוב זה לחזק את הדברים הטובים, את כל מה שאת עושה נכון ואני חושבת שמתוך העבודה הזו הקנאה שלך תרד.
תציבי לעצמך מטרות להתקדמות ותעבדי עליהן, בלי לחץ של מחשבות שאולי את לא מספיק טובה. לאט לאט תתקדמי עוד ועוד ותתקרבי לה´. יש לך את הכח לכך-את מסוגלת ויכולה. תתאמצי, תעבדי ובעז"ה תצליחי.
וכמו בכל דבר: תתפללי! כן, גם על עניינים שקשורים לעבודת ה´ אפשר וכדאי להתפלל!
אם את רוצה להעמיק: בספר "את אחי אנוכי מבקש" של הרב חנן פורת יש מאמר "היש ה´ בקרבנו אם אין?" שדיבר אליי מאוד וחיזק אותי בעניין הזה. תנסי לקרוא אותו (אם הוא קצת קשה תנסי שוב בעוד שנה-שנתיים) נראה לי שזה יכול לחזק אותך.
אשמח לשמוע ממך, מה מתקדם ואם יש עוד מה להגיב או לשאול.
ברכה והצלחה.
חיה.
haya656@shoresh.org.il
