עבודת המידות – מה, כמה ולמה?

אהלן נשמה,
איזה שאלה, מדוייקת, טובה ובנושא כל כך יפה.. ממש כל הכבוד בכלל על זה שזה מעסיק אותך! שאת מחפשת איך ואיפה להתקדם ולבנות את עצמך!
זה לא מובן מאליו, כיף לדעת שיש אנשים כמוך שמבינים כמה זה חשוב וכמה זה יקר!

מידות ותכונות הם מה שמרכיב אותנו. הם מי שאנחנו, האישיות שלנו, היחס שלנו לאחרים, התגובות שלנו, ההחלטות שאנחנו מחליטים בחיים. הדרך בה בחרנו, הדעות שלנו לכאן או לכאן.
הם בעצם הבסיס העיקרי והחשוב ביותר אצל האדם.
אני רוצה לספר לך סיפור קטן לפני שנתחיל: פעם איזה איש אחד הושיב את ילדו על ברכיו ושאל אותו: "בני, מי אני?" הילד הצביע על האף ואמר "הנה". ענה לו האב "זה האף של אבא, אבל מי אני?" "הנה" צעק שוב הבן והצביע על הראש. ענה לו האב "זה הראש שלי מתוק, מי אני?" והבן ענה לו "אתה בפנים" והצביע לכיוון הלב.
יש את הסיפור הזה בכל מיני גרסאות ובכל זאת מה שבאתי לומר כאן הוא דבר אחד- מי שאנחנו זה מי שאנחנו בבפנים. בתכונות שלנו, במידות שלנו ובאישיות שלנו.
האדם מורכב מכל מיני איברים (פנימיים וחיצוניים) שהופכים את האדם להיות גוף אחד שלם. ככה בדיוק גם הנפש שלנו- המידות וכל סוגי המידות מרכיבים את היותנו אנחנו. את הנפש הבריאה, השלמה והטובה.
בעולם הרוחני שלנו, עוד לפני קבלת התורה הקב"ה חיכה מלא שנים שהעולם יהיה מוכן לקבלת התורה. לכן הוא לא נתן אותה לבני אדם בבריאת העולם, כי הוא רצה קודם כל שהאדם יכין כלי לקבלת התורה הכלי הוא דרך ארץ, מידות. אנחנו רואים שבתחילת התורה (ספר בראשית) מסופר על הרבה סיפורי מוסר- קין והבל, אברהם ושרה, נוח ועוד.
כך גם בחיים שלנו היום- מתי ילד או ילדה מקבלים על עצמם "עול מצוות"? בגיל 12 או 13 ומה עד אז? זה נקרא "גיל חינוך". לאורך כל השנים האלה מה שחשוב זה לגדל את הילד למידות, לדרך ארץ, למוסריות. ואז מתוך היופי הזה מגיעה התורה.

אז על איזה מידות הכי חשוב לעבוד? אין כזה דבר הכי חשוב, למרות שיש אומרים שענווה היא המידה הכי חשובה, מכיוון שהיא שורש לכל המידות. היא ההבנה שאני צריכה לעבוד על המידות. לכן היא הבסיסית. אז כדאי להתחיל ממנה, היא גורמת ודוחפת לתחילת עבודה.
אבל, כל אחד נולד עם כלל המידות ובתוכם מידות מסוימות שהם יותר קיצוניות לו או מידות יותר בולטות, או אפילו מידות משותקות או לא נראות. לכן, לכל אחד יש את המידות ששייכות לו, שיותר חשוב שיעבוד עליהם- לאחד זה יהיה עבודה על לשמוח, אחר זה על קמצנות, או על פזרנות, מישהי צריכה לעבוד על הקשבה, או על נתינה וכו'.
איך אפשר לזהות את המידות שצריך לעבוד עליהם? אני מאמינה שאם אדם יעצור ויחשוב מיהו ומהו ישר הוא יבין מה חסר בו ומה טוב בו. עוד דבר- יש לנו נטייה למידות מסוימות וכנראה שם המקום לעבודה שלנו.

איך עושים את זה? איך עובדים?
הרמב"ם בספר שלו "שמונה פרקים" מדבר הרבה על 'דרך הזהב' זאת אומרת שכל מידה יש לה שני קצוות ובאמצע יש את המידה המדויקת כמו שהיא צריכה להיות. לדוגמא- צד קיצון אחד: גאוה. צד קיצון שני: שפלות רוח. ומה האמצע? מה הנכון? ענוה. עוד דוגמא- צד קיצון אחד: קמצן. צד קיצון שני: פזרן. מה האמצע? נקרא לזה מחושב.
מה כוונת הדברים של הרמב"ם? אנחנו צריכים להגיע לנקודה שנדע לשלוט במידות שלנו, כשנצטרך להיות גאוותנים נהיה. וכאשר נצטרך להשתמש בשפלות רוח נשתמש. או כשנצטרך להיות קמצנים נהיה. וכשנרצה להיות פזרנים נשים לב. ואז נגיע למידות הראויות- למידות הזהב, האמצע.
אם אדם נוטה לצד מסוים יותר (שזה בעצם רובנו), הרמב"ם אומר לקחת טיפה קיצוניות לצד השני כדי שיהיה איזון. נגיד את מטיילת על הר תלול כדי להצליח ללכת עליו את תיתי את עצמך טיפה הצידה כדי ליישר את ההליכה, משהו בהליכה שלך יזוז לצד אחד כדי לאזן את ההליכה.
כך גם במידות- מישהו שהוא מאד גאוותן, כדאי לו לעבוד חזק על שפלות רוח, על נמיכות קומה ואז אחרי זמן הוא יראה שהוא יצליח להגיע למידה הראויה והנכונה, ענוה. זה לא אומר שהגאוה תעלם לגמרי, אלא יהיה לו את הכוח לשלוט בה ולדעת שהיא לא העיקר בשבילו.
חשוב רק מאד לזכור שזה רק הופך את העבודה לבלי סוף, כי אנחנו צריכים תמיד לשים לב.. אבל! לאט לאט זה גם נהפך להרגל ומגיע שלב שאדם ממש 'קונה' לו את המידה והוא כבר לא צריך לשים לב לכל מעידה או סטייה.
מכאן אנחנו מבינים שהעבודה על המידות היא עבודה של מודעות. של שימת לב לאירועים שעוברים עלי ביומיום. ליחס שלי לאנשים, ביחס שלי אל עצמי. זאת אומרת שלפני שאני באה לתקן מידה או לשנות מידה אני קודם כל צריכה לפתח באישיות שלי ראיה נכונה, ממש ללמוד איך להסתכל על החיים שלי כל הזמן. לא בקטע מעצבן ובלי סוף, אלא לעשות זאת בפשטות ובזרימה.
איך? אפשר בסוף כל יום לשבת עם מחברת ולכתוב איך הייתי באותו יום, מה אהבתי שעשיתי ומה לא. איך התנהגתי ומה אני רוצה לשנות ולשפר וכמובן הרבה גם פירגונים ובמה הייתי טובה היום.
דבר שני ומעבר למחברת, כדאי אולי לשאול את עצמך: מה חשוב לך?! מה לדעתך המידה החשובה ביותר בחיים שלנו?! על מה את היית רוצה לעבוד?! מה היית רוצה לשפר?! לתקן?! להעלים?! לחזק?!
אפילו אולי לשאול את עצמך, איזה מידות ותכונות היית רוצה שיהיו לאנשים הקרובים אלייך- המון פעמים זה עוזר להבין ולראות איזו מידה חשובה לי, ומשם אני אולי יכולה להגיע למקום שבו אני מבינה מה חסר בי, או מה יש בי.

זה נשמע כבד או אולי מעיק אבל זה לא בדיוק ככה. זה לא קל… נכון! אבל זאת עבודה מדהימה! ממש עבודת חיינו! ואם אנחנו מסוגלים לעבוד פיזית כדי להתפרנס או למצות את כישורינו. אנחנו מסוגלים לעבוד על מי שאנחנו ומה שאנחנו רוצים שיקרה כאן בעולם שלנו!
"הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך" (ספר מיכה ו')
שיהיה בהצלחה גדולה גדולה בבנייה,
[תאמיני בעצמך מאד, באור ובטוב שבך!]
אפרת.
F_ei@walla.com