עבודת ה' – בשביל מי?

שלום וברכה!
שאלה טובה שאלת. אכן, המחשבה שעבודת ד' היא כדי לרצות את הקב"ה ולזכות ליחס מיוחד ממנו, היא מחשבה שיש בה קצת מן הילדותיות, ויש מקום לעבוד את ד' מתוך מחשבה יותר נכונה ועמוקה. ננסה מעט לגעת באותה מחשבה עמוקה ונפלאה.
אנו, עם ישראל, שייכים לגבהי מרומים. אנו עם קדוש, עם ד', עם שפנימיותו היא אלוקית. לאור ד' אנחנו שייכים, להתענג על ד', להיות מלאים בברכה ובשפע אלוקי. זה לא סתם תוספת ושכלול לחיים הרגילים שלנו. הקשר לד' הוא החיים שלנו, "כי הוא חייך". אנו מוכרחים להיות שייכים דבוקים וקשורים לד'. ללא הקשר הזה אנו עושים עוול בראש ובראשונה לעצמנו, וגם לעולם כולו. האמונה, האהבה השמחה, המצוות, הלבביות, אהבת ד' ואהבת ישראל, לימוד התורה – כל אלו הם המזון שלנו, הם המביאים אותנו לחיות ולהביע את אותו עומק של קשר חיים עם הקב"ה, שאנו כל כך לא יכולים בלעדיו. זו לא אמירה סתם. כל מי שיעמיק מעט בבירור זהותם של ישראל, בנסיון להכיר מעט מאיזה 'חומר' הם עשויים, יבין שאי אפשר אחרת. אי אפשר ליהודי ללא השייכות לד', ללא ההליכה בדרכי ד' – החסד, הלב הטוב, הרחמים, הענווה, היראה והטהרה. לכן אנו יודעים בוודאות שכל ישראל עתידים לעשות תשובה. כי מטבעם הם נמשכים, מחפשים ומבקשים את האור כי טוב, את 'טעם החיים', את הקשר לד', "כי מוצאי מצא חיים". כל ההשתדלות הרבה שלנו אחר המצוות, התפילה והתורה, היא למעננו, למען נזכה לשייך ולקשר כמה שיותר את עצמנו לאור ד'.
האור האלוקי מתגלה בתורה, במצוות, בתפילה ובמעשים הטובים. וככל שאנו עסוקים ושקועים בהם, כן אנו נקשרים על השפע האלוקי שזורם בהם. "רצה הקב"ה לזכות את ישראל", לכן הוא עטף אותנו בהמון מצוות כדי שכל פרטי חיינו יהיו עטופים ומדובקים באורו ובקדושתו – "לפיכך הרבה להם תורה ומצוות".
מתוך גישה זו, מבינים אנו כי השלכת השאלה אם אני מקפיד או ח"ו נחלש בעבודת ד' היא בראש ובראשונה עלי – לאן חיי יהיו משוייכים, באיזה עומק ומשמעות אחייה בחיי. וכמובן, מעבר לכך, יש השלכה על כל המציאות כולה, כי התורה המצוות שלנו הם שפע החיים לבריאה כולה, "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". והשתדלותנו בשייכות ובהאדרת והעצמת הקשר לד' היא הקובעת את התעלות העולם והשתפרותו להביאו לתיקונו השלם במלכות ד'.
בברכה רבה ובהצלחה
ראובן, חברים מקשיבים