קודם כל תודה רבה על האתר המצויין הזה!
יש לי בעיה שרוב הזמן (לא תמיד) מציקה לי ואני לא בטוח שיש לה פיתרון. בכל מקרה, כרגע, אני מאוד מקווה שיש לה פיתרון.
הבעיה שלי זה שאני לא בטוח לגבי הקב"ה והתורה בדברים הנסתרים ולכן האמונה שלי גם בדברים הגלויים נהפכים לספיקות. לדוגמא, אם אומרים לי שכשאני שומר שבת לפי כל פרטיה אז אני מרגיש רוממות נפש, זה דבר שאני אקרא לו משהו "גלוי" מכיוון שאני יכול להרגיש שזה נכון ולהרגיש את האור של שבת. אבל לדוגמא כשאומרים שאם אני לא שומר בין חלב לבשר (וכבר הספקתי לחטוא בעניין הזה בשבוע האחרון) אז אני אקבל עונש בעולם הבא, איך אני אמור לדעת(או להאמין) שזה נכון? אכלתי חלב אחרי בשר ולא הרגשתי משהו יוצא דופן (מלבד קצת נקיפות מצפון…). חוסר היכולת לדעת,
גורמים לי להרגיש שאין לי יכולת באמת להאמין בה' בלי ספיקות.
בערך מתחילת כיתה י' עד עכשיו (י"א) אני נמצא העליות ומורדות חדים בלי הרבה הפסקות. יש לי איזושהי "השראה", אני מתחיל להתחזק, להתפלל בכוונה, ללמוד, ואז אחרי מקסימום חודשיים (מינימום יום) אני נופל. מפקפק, מפסיק להאמין, לא לומד ומתפלל ברצינות (בזמן האחרון לפעמים לא מתפלל בכלל. אני מדריך בבני עקיבא לכן לפעמים אני חייב להתאמץ להתפלל ולפעמים אני גם מתפלל מרצון) והרבה פעמים נופל לעצבות. אחרי שבוע בממוצע יש לי עליה עם ההשראה הנ"ל ואז יש לי ירידה וכו' (התהליך הזה קרה לי לפחות 8 פעמים בלי הגזמה). רוב הפעמים שיש לי "עליה" אני מרגיש כאילו הפעם אני ממש שמח ורוצה להאמין ולכן אני לא אפול שוב (לפחות לא באופן כל כך דרסטי). החלטתי שאין לי כח עוד פעם ולא תהיה לי עוד עליה בלי שאני אברר אם אני באמת יכול להיות בטוח ב 100% לגבי ה' ותורתו. אני יודע שאמונה זה משהו שלא מוכיחים בשכל ואני הגעתי לדרגות רוחניות יותר גבוהות מרוב החברים שלי ובאמת הרגשתי ואני מרגיש את ה'. אבל תמיד יש לי (בדרך כלל כשיש לי מצווה שלא ממש מתחשק לי לעשות) את השאלה, איך אני יכול להית בטוח בה'? איך אני יכול להיות בטוח במאה אחוז שאם אני לא או כן שומר שבת, לא מדקדק בהלכה וכו' יהיה לי שכר ועונש (אני שואל בעיקר לגבי העולם הבא)? גם כשאני ב"עליה", איך אני יכול להיות "פנאט" של ה' בלי שאני בטוח? לפעמים באמצע תפילת שמונה עשרה אני אומר: "ה', בדוגרי אני לא בטוח ב 100%שאתה רוצה שאני אתפלל ככה. אני ממש מצטער אם
שלום לך יונתן.
קודם כל – שאלה מגניבה. מצאתי את עצמי, והרבה אנשים שאני מכיר, בתוך השאלה הזו, לפחות ברמה כזו אחרת. אני בכלל לא צוחק. רק בשבוע האחרון שמעתי לפחות שבעה או שמונה שתיארו את חייהם בהווה כמוך. אז מה? צרת רבים נחמת טפשים?
לא, כמובן שלא. זה רק אומר שהשאלה הזו היא חלק מתהליך. אינך חריג בו, למרות שכל אחד חווה אותו כפי שהוא חווה אותו.
ננסה לעשות קצת סדר. השאלה הראשונה שלך עסקה בשאלה כיצד אפשר להיות בטוחים, ובעצם חידדת את העניין שאתה מחפש פיתרון שכלי לדבר שאין לו פיתרון כזה כי אמונה אי אפשר להוכיח – לולאה בלי יציאה.
הדבר השני היה דבר שהוא לא כל כך שאלה, אלא תיאור של מציאות מתישה, מציאות של עליות וירידות חוזרות ונשנות, דבר שגורם להרגשה שאי אפשר לעלות וזהו, מחשבה קצת מייאשת.
הדבר השלישי היה הסתירות שלפי דבריך (אני בכוונה כותב כך) קיימות ביהדות, כגון הסתירות בין החסידויות השונות וכו', שגורמות לעוד יותר ספיקות ולהבנה שאין אמת אחת ואולי בעצם אין אמת בכלל ביהדות, דבר שמאוד מחזק את השאלה הראשונה בדבר הביטחון בשכר ועונש וכו'.
לבסוף הזכרת את המחשבות על התאבדות שהיו לך, למרות ששוב, זה היה תיאור מצב בלי שאלה.
אז ככה: לשלוש מהנושאים יש לי תשובה אחת לגביך, אבל נתחיל מהנושא העומד כשלעצמו – הגוונים השונים שביהדות שוודאי שאחד מהם טועה.
אומר לך איך אני למדתי לראות את הדברים, ראייה שיש בה, על פי עניות דעתי, הרבה מן האמת. אמת גדולה היא אמת שמבצבצת בכל מקום. אפשר להדגים את זה בעזרת כל מיני חוקי פיזיקה, שבהם ככל שחוק הוא יותר בסיסי הוא מופיע ביותר מקומות במציאות. הגיוני, לא?
אם כך, גם האמת שביהדות יכולה להתבטא בהרבה צורות. ישנה אמת בסיסית שכולם מסכימים עליה, קיום המצוות, אמיתות התורה והאמונה וכו'. לגבי ביטויים עיקריים יותר ופחות יש מחלוקת. יש מי שידגיש את לימוד התורה, יש מי שידגיש את עבודת ה', יש מי שידגיש את ההתקשרות אל הצדיק (ודרך אגב, אתה שאלת מהנקודה הזו שהיא מאוד דומה ופשוטה – בחסידות תופסים, ויש בזה לא מעט צדק, שכאשר אדם נושא בתפקיד ציבורי יש לו כוח גדול יותר, כי משמים משגיחים יותר על ציבור, ולכן כאשר יש רב לקהילה יש לו יותר סייעתא דשמיא וכו', וככל שאתה יותר קשור אליו אתה יותר קשור לסייעתא דשמיא הזו, וזה בכלל לא סותר שיהיו שני רבנים כאלו – זו פשוט שאלה לאיזה צדיק אתה מתקשר, וכולם מודים שלשני הצדיקים יש השגחה וכו', וכידוע שישנו קשר טוב בין החסידיות ואין הם רואים סתירה בכך), יש מי שידגיש מצווה זו ויש מי שאחרת. כל אלו הם שאלה של איזה חלק בתוך התורה השלימה שכולנו מאמינים בה להדגיש. גם בהדגשה אין סתירה כי היא נעשית בהתאם לנפש האדם וזה ממש בסדר שהאנשים שונים. כולם מסכימים על הרובד ה'בסיסי' וכולם מסכימים שישנם דברים שונים שיותר חשוב להשקיע בהם, והשאלה במה להשקיע היא שאלה שתלויה לא מעט באדם הפרטי. בכל ציבור יש אמת כי כל ציבור מדגיש חלק מן האמת בצורה גדולה יותר. מסתדר לך?
ולגבי שאר הדברים, הביטחון בשכר ועונש ובאמונה בכלל, מלחמת ההתשה שאתה עובר ומחשבות ההתאבדות, יש לי דבר אחד חשוב לומר לך.
אתה בדרך הנכונה. יש אנשים שמתפתחים לרמה מסוימת, וזה נפלא. יש אנשים שמתפתחים יותר וזה עוד יותר טוב. יש אנשים שמפתחים יותר את הרגש ויש שאת השכל. גם בין המפתחים תחום מסוים ישנו שוני בכך שהם עושים זאת על פי דפוסי החשיבה שלהם, נטיות הנפש שלהם וכו'. גם אתה כך. כמו כולנו, גם אתה התרגלת שפיתרונות באים מהשכל. יש כאלה שמפתחים אותו עד לרובד מסוים ולא ממשיכים לשאול שאלות. יש כאלה שנפשם נינוחה יותר וגם בשלב השאלות הם מרגישים בסדר, מעין שלווה שכזו (ואני בכלל לא מזלזל בזה אלא אולי להיפך, מקנא) שבטוח שיש תשובות וזה בסדר שכרגע אנחנו לא יודעים אותם ואולי אפילו שלעולם לא נדע. יש כאלה, ונראה לי שאתה ביניהם, שרוצים את התשובה הגדולה וכמה שיותר מהר. הרצון הזה מטלטל את האדם כי, כפי שכתבת, יש דברים שאין עליהם תשובה, שאין להוכיחם, דבר שגורם לתסכול, עליות וירידות וכו'. נראה לי שגם מחשבות ההתאבדות הן התפתחות של התופעה הזו, של ההרגשה שאין משהו יציב, עולם בטוח שבתוכו אני חי, אלא סימן שאלה אחד גדול, דבר שמייאש את האדם.
כרטיס היציאה מה'לולאה' הזו (כפי שכיניתי אותה קודם) הוא בהבנה שכל זמן שנמשיך לחפש בכלים הלא נכונים התשובה לא תימצא. האמונה היא דבר בעל הסתברות גבוהה מאוד מבחינה שכלית, אבל לא דבר שאפשר להוכיח. ההסתברות הזו היא מאוד גבוהה והיא בהחלט יכולה להחזיק אותנו כאנשים מאמינים עד שנגיע לרובד העמוק יותר ולפעמים, אצל אנשים מסוימים, אפילו כל החיים.
אבל יש רובד עמוק יותר, שפה אחרת שבה יש תשובה מוחלטת ולא רק מסתברת. קוראים לה אמונה, או נשמה, או חיים. זו שפה שאי אפשר ללמד אותה – אפשר רק להצביע עליה. אני לא יכול 'להוכיח' לך בשכל שהיא קיימת, אבל אני יכול להבטיח לך שברגע שתלמד אותה תראה שאין כל ספק בכך. אתה רואה בעצמך שהתחושה של חוסר הייעוד היא תחושה 'מטלטלת' ובשקט, בינינו, אומר לך שרבים מאוד האנשים שאינם שומרים תורה ומצוות שממשיכים להציב לעצמם יעדים 'מזויפים' כדי להימלט מהתחושה הזו, ואולי אפילו אנשים ששומרים תורה ומצוות מרגישים כך.
האמונה קיימת. זו מציאות שיש לעולם אומן, מישהו שמגדל אותו, ואפילו כאשר העולם לא מבין את זה, זה עדיין נכון. מי שמבין את זה פשוט מבין את השפה הבסיסית ביותר בעולם וחי ביותר הבנה עם העולם ועם עצמו, על כל כוחותיו השונים. פתאום השכל מבין מה המקום שלו בתוך העולם הזה ולא רב עם הרגש, לא מתמרמר על כך שהוא לא מבין הכל. זו התחושה הנפלאה ביותר בעולם, ידיעה, ואני לא מתכוון לידיעה שכלית, שהכל בסדר אפילו כשהכל ממש לא. שמחה אפילו כשעצובים כי אפילו העצב, אפילו הפשלות והנפילות, לא יכולים לשנות את האמת – יש מנהיג לעולם והוא יודע מה הוא עושה, וכל עוד אני מודע לזה ומשתדל לחיות בהתאם, ואפילו אם גם עד היום השתדלתי ובכל זאת נפלתי, ואפילו אם גם עד היום רציתי ובכל זאת לא הצלחתי, בכל מקרה הוא שם והוא ממשיך לאמן אותי, לפתח אותי ולהשגיח עלי. זוהי האמונה.
להגיד לך שקל להגיע לזה? אני לא אשקר לך. אני מבטיח לך שאתה יכול להגיע לזה. מהשאלה ניכר שיש לך את היכולת. לוקח זמן ללמוד שפה חדשה. פשוט תמשיך להאבק – זה שווה. ברגעי חולשה תישען גם על ההסתברות הגבוהה וגם על הידיעה, אפילו שאינה מובנת לך כרגע בשכל, שהכל בסדר גם כשלא. אני יודע, או יותר נכון משער, שהשורות האלו נראות לך 'מטייחות' את השכל, שהוא הכלי שבו אתה רגיל לשפוט את הדברים, אבל אין לי מה לעשות. אני יכול לנסות לשקר לך, לומר תשובות נמוכות יותר ולהמר על זה שהשכל שלך לא ישים לב, אבל לא נראה לי שנכון לבנות חיים, ואפילו אם נכונים, על פי שקר. בשלב כל שהוא הדבר יתגלה לך ויצא שכרנו בהפסדנו. כתבתי את האמת, את האמת הפנימית שכרגע עוד לא מובנת לך. אין לי מה לעשות חוץ מלקוות שתתמיד בעמלך, כי אם תעשה כך מובטח לך שתקבל תשובה.
וחוץ מזה, אתה תמיד מוזמן לשבת אלינו כדי ללבן את הדברים קצת יותר טוב. . .
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il
נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!