שלום,
דיברנו באולפנא על חינוך ילדים…- דיון כזה.
חברה שלי אמרה לי שלה ולילדים שלה יהי קשר ממש חזק וטוב. וגם היא אמרה שהיא תתן לילד שלה חופשיות וכמעט כול מה שהוא רוצה… וגם אם הוא יבקש ללכת לכיכר ציון היא תתן לו כי היא תסמוך עליו שהוא לא יעשה שטויות, כי הם הרי יהיו מאד קשורים אחד לשני.
איך אני מסבירה לה שלפעמיים לא לתת זה גם אהבה?!
שלום,
קודם כל, יפה מאוד שחשוב לך מאוד מה שחברות שלך חושבות ושחשוב לך שהן יחשבו מחשבות נכונות וטובות. אבל קודם כל, אנחנו צריכים ללמוד לגשת לכל דעה של כל אדם מתוך כבוד והערכה. בכל דעה שיש בעולם יש נקודת אמת מסוימת. אמנם הרבה פעמים יש דעות לא נכונות בעולם, אך זה לא אומר שאין להם שום נקודה נכונה. יש בכל דעה גרעין של אמת, אך הבעיה מתחילה כשלוקחים נקודה נכונה ומקצינים אותה יותר מידי. כך הדעה הנכונה יוצאת מהאיזון המתאים שהיא צריכה לקבל והופכת לדעה מעוותת. כל דבר בעולם צריך להיות באיזון מתאים ולא בקיצוניות, כל דבר שנעשה בקיצוניות הוא מעוות.
ניקח לדוגמא מידה שכולם מסכימים שהיא טובה וחשובה – עשיית חסד, אם היא נעשית בקיצוניות היא תגרום לעשיית חסד אפילו לרשעים ואז היא הופכת להיות מעוותת.
כך גם בנוגע לשאלה שלך – מה שהחברה שלך אומרת הוא נכון, אך רק במידה מסוימת. צריך לתת חופש לאדם כדי שיוכל להתפתח בצורה מלאה, על פי אישיותו המיוחדת, צריך לתת חופש במעשים וחופש בדעות כדי שיהיה ניתן להיפגש עם כל הדברים הטובים שיש בעולם. אדם שכל הזמן יחנקו אותו ויגבילו אותו, לא יוכל להתפתח וייוצר אצלו אנטי לכל מי שמנסה להגביל אותו.
כל זה נכון וטוב, אך במידה!
אי אפשר לתת חופש מוחלט ללא שום גבולות כיוון שאז לא נוכל בכלל לשרוד בעולם. העולם מלא בסכנות ובדברים קשים, שללא גבולות חזקים וברורים אנחנו לא נחזיק מעמד וניפול בהם בקלות.
תשאלי את החברה שלך האם גם כשהילד שלה ישלח את ידו לזרם חשמל או ירצה לשתות רעל, היא גם כן לא תעצור אותו כדי לא לשים לו גבולות? ואם כשיגדל הוא ירצה לרצוח את מי שתפס לו את הנדנדה היא גם כן תגיד לו שיעשה מה שהוא חושב ולא תציב לו גבולות?
אין ברירה, אולי האידיאל הוא שתמיד נחיה לפי האמת והטוב בלי שיציבו לנו איסורים וגבולות, אך זה בלתי אפשרי – יש לנו יצר הרע, יש המון פיתויים וסכנות בעולם, חומריות ורוחניות שאתם לא נוכל להתמודד בלי גבולות שיעזרו לנו. העיקרון הזה עוד יותר חשוב אצל ילדים קטנים שעוד לא ברור להם מה הסכנות והקשיים בעולם ועלינו לעזור להם להתרחק מהם. אנחנו לא מגבילים אותם, אלא עושים זאת לטובתם, כדי שלא יפלו לסכנות שבעולם וכדי שיוכלו להוציא מעצמם את הטוב שנמצא בהם.
אך זה נכון לא רק לילדים קטנים, אלא גם לנו שהרי גם אנחנו תמיד נשארים ילדים קטנים – אנחנו חיים רק 120 שנים בעולם שקיים כבר מאות דורות, לכן עלינו לקבל גם מהדורות הקודמים וכמובן מהקב"ה שברא את העולם, כדי שאנחנו, הילדים הקטנים נוכל להתפתח נכון ולא ליפול בקשיים שהעולם מציב בפנינו.
נקודה נוספת, אם היא אומרת מלכתחילה שהיא תסמוך עליו שהוא לא יעשה שטויות – זה בעיה, כי אי אפשר לקבוע מראש מה תהיה האישיות שלו. הלואי שבאמת הוא יהיה אחד שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות, אבל הורה חייב להיות קשוב לאופי של הילד שלו וגם להיות קשוב לחסרונותיו, ולא להחליט מראש שהילד שלו הוא מושלם.
בהצלחה,
איתיאל.