עד מתי? – מהו הזמן הנכון לחדש את הקשר?

שלום, יקרה!

אני רוצה לחזק אותך ולומר יישר כוח על כך שהבנתם שהקשר לא מתאים לכם בגיל כה צעיר למרות שרציתם להמשיך אותו. זה לא פשוט אבל זו החלטה נכונה מאד. משום שכמו שאמרת שבגיל כזה כל אחד צריך לבנות את עצמו וקשר בגיל הזה הוא לא בריא לשניכם.
לאור הדברים הללו, שאת בעצמך כתבת, אני רוצה לשאול אותך שאלה,[ מה השתנה בזמן האחרון שאת רוצה לחזור לקשר?] כדאי לפני הכל תחשבי עם עצמך על השאלה הזו ואח"כ תקראי את המשך התשובה. מכיוון שפה טמונה התשובה לשאלתך. הרי הקשר כרגע לא יוביל לחתונה בקרוב אז למה פתאום את חושבת לחזור? אולי צורך מסוים שאת צריכה לספק אותו ונראה לך שאפשר לספק-להרגיע אותו באמצעות הקשר? אני מעלה השערות, אני לא יודעת באמת מה עובר עלייך, רק מעלה כנקודות למחשבה, ואם את רוצה את מוזמנת לשתף במחשבות שעלו לך בעקבות הדברים במייל האישי שלי.

את כותבת שלפעמים את מיואשת ומתחרטת על כך שנפרדתם. אני רוצה שננסה להסביר בשורות הבאות למה טוב שנפרדתם ומה עושים הלאה עם המחשבות שגורמות לך להתחרט על הפרידה.

אז ככה. דבר ראשון, נגיד את זה בצורה ישירה,[אין דבר כזה קשר בוגר בכיתה ח´], אולי בכיתה י´ וגם זה לא במקרים נורמליים. בהרבה מהמקרים [חברות בגיל הזה נובעת מהסיבות הלא נכונות]. לדוגמה, רצון להיות מוערכת יותר בקרב החברות, יותר "מגניבה" מבנות אחרות, להיות יותר "מקובלת", משען ופורקן לבעיות שיש. אלה לא מספיק סיבות יציבות ונכונות להיות בקשר. לכן, הקשר הוא לרוב לטווח הקצר אבל הוא לא נשאר לטווח הארוך, ואולי אתם דוגמה טובה לכך שנפרדתם. אמנם את אומרת שהסיבות היו אחרות אבל לרוב את הסיבות האמתיות את לא רואה בעצמך בטווח הקצר,הן בתת מודע שלך ואולי רק אחרי שנים זה יוצא החוצה.

דבר נוסף, את בעצמך כתבת שבגיל הזה כל אחד צריך להתפתח ולבנות את עצמו, את חושבת שהשלב הזה הסתיים? בגיל התיכון אנחנו עסוקים לפתח את עצמנו כל הזמן, בלברר מי אנחנו, מה אנחנו רוצים מעצמנו, מה השאיפות שלנו. לא נכון לערב גורמים מפריעים בהתפתחות הזו, כגון חבר, כי אז יש עוד משהו להתעסק איתו ואנחנו לא נטו בהתפתחות, ההתפתחות היא אישית ולא לא נכון להכניס מישהו זר לתמונה. לעניות דעתי, עד סוף התיכון חבל להכניס גורמים שמפריעים להתפתחות, זה גורם שההתפתחות נהית יותר כבדה ומורכבת יותר ממה שהיא בעצמה.

אם אמרנו שבגיל התיכון אנחנו מתפתחים ומתבגרים, לא בטוח שמי שהתאים לך בכיתה י´, יתאים לך בגיל 20 או אפילו יתאים לך בגיל 17 שרק עברה שנה וחצי מאז שנפרדתם. את לא יודעת לאן הוא התפתח והתקדם, גם עכשיו וגם בעתיד- איך הוא יהיה בגיל 20, את לא יכולה לדעת היום מה יהיה בעתיד. כמו שאין לך מושג לאיזה כיוון את תתפתחי בשנים הקרובות. הן שנים שאפשר להשתנות בהן מהקצה האחד לקצה השני.

אנחנו לא מזלזלים בקושי. מובן בהחלט שזה לא פשוט. זה הגיוני שאת חושבת עליו ורוצה לחזור לקשר, כי בסה"כ היה לכם טוב ביחד ואת רוצה להקים בית בעתיד עם מישהו שטוב לך איתו. אבל השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך, [מתי את רואה את עצמך מתחתנת? מתי את רואה את עצמך אחראית על בית ומנהלת אותו?] להתחתן זו אחריות גדולה. זה לא רק להיות בקשר טוב ונעים עם אדם שאני אוהבת. אלא זה לחיות איתו וזה אומר לדאוג לכל המשתמע מכך, פשוט- להקים בית. שכמובן כולל גם אחריות כלכלית ועצמאות. בגרות ויכולת לראות את עצמי כאדם מכיל בכל המובנים המשתמעים מכך.
אז מתי כן? [בשלב שאת רואה את עצמך שם], בלי קשר לחבר שהיה. ובשלב שאת רואה את עצמך שם את יכולה להתחיל לחשוב האם הוא עוד רלוונטי מבחינתך, לברר מה עבר עליו, מה הוא עושה עכשיו וכמובן אם הוא רוצה ומעוניין לחזור לקשר. אם כן, מעולה. אבל אם לא, זה לא סוף העולם, ממש לא. פשוט מתחילים לחפש בן זוג אחר, רוב האנשים מוצאים בסופו של דבר. חשוב להדגיש את הנקודה הזו, זה שנפרדתם זה לא אומר שאתם לא יכולים לחזור בגיל מתאים יותר אבל גם אם לא חוזרים זה לא אומר שעכשיו תהיי רווקה לכל החיים, לא! אני מאמינה שה´ מסדר לכל אחד את האדם המתאים לו בדרך שמתאימה לו ולכן בבוא העת, את תמצאי את מבוקשך.

מאחלת לך בהצלחה בתהליך ההתבגרות, תהני ממנו, תגדלי ותתפתחי ללא גבול. ובבוא העת הנכונה תמצאי את אהוב ליבך המתאים לך.

מוזמנת להמשיך לשאול, להגיב על הדברים במייל שמופיע כאן למטה.

הרבה שמחה וטוב,
רינת rinathaber@gmail,com.