שלום לכם. קודם כל אני רוצה לומר לכם יישר כח גדול על כל פועלכם. אתם מצילים נפשות רבות.
הסיפור שלי הוא כזה:
אני לומד בישיבה גבוהה (ציונית כמובן). יש לי אחות מבוגרת, בת 25.היא למדה בעבר באחת האולפנות, וכיום היא לומדת מקצוע. כבר שנים רבות שהיא מנסה עוד ועוד הצעות שידוך אך לא מוצאת את האחד שיתאים לה. אך לא על זה אני באתי לדבר.
לפני מספר שנים הכנסנו לצערי הרב את האינטרנט לביתינו, בלי להיות מודעים לסכנות, בלי זהירות, בלי הכנה. מאז בתינו השתנה ללא היכר. אחותי (אחת אחרת) הכירה בחור שבבניק דרך הצ'ט, והתחתנה איתו (את האמת- זה באמת לא כזה גרוע, אך לי ברור שזה לא מה שהיא התכוונה לעשות בחייה, היא פשוט נסחפה לזה). אחותי הגדולה, נמצאת לבדה בבית (רק עם הורי). לפני מספר שנים היא החלה לתקשר עם כל מיני טיפוסים מפוקפקים באינטרנט. היא אף נפגשה איתם ועשתה כמה שטויות, אך לא משהו קריטי. ב"ה הצלחתי בזמנו לעזור לה קצת, דרך הסברים מהספר 'אשיב ממצולות'. לפני יותר מחצי שנה, גילינו (אני ואחותי-אחת אחרת מהשתיים שהזכרתי…) שהיא שוב נופלת באינטרנט. שאלתי אותה אז אם היא רוצה שנשים 'מורשת', והיא בתשובה חד משמעית ענתה לי שכן. אך העסק התמהמה קצת, לא היה לי אומץ לומר לה שהיא חייבת לסגור את כל חשבונותיה בICQ ודומיו, וידעתי שהיא לא תקשיב לי גם. לבסוף החלטתי וכתבתי לה מכתב נרגש, היה זה בזמן אלול, ואני מאוד הושפעתי מהמאמר 'מעט טוב' של הרב יהושע שפירא. כתבתי לה משהו בסגנון זה, וב"ה זה פעל את פעולתו. היא בכתה, הודתה לי מאוד. אח"כ שמנו 'מורשת' בבית. ב"ה היא התנתקה מכל החברה הרעה (כך נראה לי לפחות), ואף הייתה בקשר באי-מייל עם אחד מארגונכם. ב"ה זה היה פתח לקשר עמוק בינינו. אך לאחרונה- גילינו שהיא שוב נופלת, גם עם 'מורשת' היא מצליחה להגיע לקשר עם כל מיני משוגעים, דרך האימייל, או דרך האינטרנט בפלאפון. להוציא את האינטרנט- לא שייך, כי היא צריכה אותו ללימודיה. וגם ככה היא יכולה לגלוש מהפלאפון. צריך איזה פתרון אחר. נראה לי שהיא פשוט לא מבינה עד כמה זה משפיע רע על הנפש שלה, כמה זה גורם לחוסר סדר בדברים שהיא רוצה, וממילא מעכב את חתונתה עוד ועוד. הורי, אינם מבינים כל כך את האינטרנט ואת כל משמעויותיו. והם מבקשים ממני כל הזמן לעזור לה, כי הם ראו שהצלחתי בעבר לעזור לה. מה אתם אומרים? מה עלי לעשות? לכתוב לה מכתב, או לדב
מה שלומך אח יקר?
הרבה דברים בחיים נראים לנו מובנים מאליהם, בלי סיבה אתה יודע, זה פשוט
אמור להיות ככה.
באחד מהם אנחנו יוצאים מתוך הנחה שזה פשוט וטבעי שאח ידאג לאחותו ולהפך
שהרי דם זה לא מים.
ועדיין יש בה, בדאגה שלך הרבה יותר.
ר' שלומל'ה קרליבך אמר פעם, שהכאב הכי גדול של האדם הוא להגיע לפסגה,
למקום טהור וטוב,להרגיש שברוך ה' טוב לו, הוא מאושר,שלם,וכמנהגו של הקב"ה
הוא רוצה לשתף, לחלוק ואז הוא מסתכל סביב והוא מגלה שהוא בעצם…לבד.
האנשים שהוא כל כך אוהב, שהכי קרובים אליו, שהוא כל כך היה רוצה שהם גם
יטעמו מהדבר המדהים הזה…אינם.
או שעוד לא הגיעו, או שעדיין לא הגיעו כך או כך זה כואב. מאוד.
נראה שאתה חווה את אותו כאב.
ברוך ה' זכית ללמוד בישיבה גבוהה, קיבלת מושגים, יש לך ראייה של בן תורה,
אמיתית ומפוכחת.
אתה רואה את האחות שלך, אותו הדם, עושה שטויות וזה מתסכל:
'לא!' בא לך לצעוק:
מה את עושה?
את לא רואה שאת פשוט דופקת לך ת'חיים?'
'בגלל מה?
הזבל הזה?
את באמת לא רואה שאת מפסידה עולם שלם, אושר אמיתי בגלל שטויות?'.
וזה מתסכל, כואב ודי משאיר אותך חסר אונים.
ועדיין או דווקא בגלל זה,אני רוצה קודם כל שתדע שיש לאחותך הרבה מזל
וסייעתא דשמייא ששלחו לה את אחד מהאנשים הכי קרובים אליה, אח שלה, בתור
השומר שלה, נקודת השפיות.
יש בנות שאין להם אחים ויש בנות שיש להם אחים אבל לא כמוך, אז בוא נראה
את הנקודה החשובה ומעודדת הזו ונתחיל ממנה לראות מה אפשר לעשות.
זה לא ממש חידוש אבל אנחנו הרבה פעמים נוטים מסיבות מובנות לשכוח כמה
דברים בסיסים כשאנחנו רוצים לדבר, ליצור קשר או להשפיע בכל צורה שהיא על
נשים באשר הן:
אישה, אמא, אחות, חברה לא משנה.
הן חושבות ופועלות בצורה שונה,אחרת.
היטיבה לבאר זאת ג`ון גריי בספרה: 'גברים ממאדים ונשים מנגה',(האמת עוד
לא יצא ממש לעבור עליו אבל שמעתי שהוא ספר ממש מומלץ בשביל לרכוש כלים
נוספים לבניית קשר בריא בין בני זוג).
אז כאן אנחנו מדברים על אחותך ולא על מישהי שהולכת להיות אשתך אבל עדיין
אם אתה רוצה להשפיע עליה מאוד חשוב לדעת קודם כל איך ובאילו מפתחות
להשתמש בשביל לפתוח דלתות שכנראה למרות השיחות שלך איתה, עדיין נשארו
סגורות.
מטבע הדברים אם חבר שלך היה נופל באותו הדבר היה לך יותר קל.
הוא בן ולבנים בהיותם גברים, יש נטייה טבעית יותר להימשך אחר עבודות שכליות.
'אחד ועוד אחד שווה שתיים' היית מסביר לו,
'אתה רוצה להתחתן?
אז במקום להמשיך וליפול עם האינטנרט אולי תפסיק כבר סוף סוף עם השטויות
שראית שלא הובילו אותך לשום מקום מלבד אכזבה ומפח נפש ויאללה בן אדם,
תתאפס כבר!'.
נראה שהוא היה מהנהן לך עם הראש, ממשיך לטבוע עוד קצת בתוך הביצה של עצמו
ולאט לאט עם הוא בעל ראש בריא הוא היה יוצא מזה.
רוצה להתחתן, פחות להוריד את השטויות שהוא עושה באינטרנט, שווה חתונה.
נשמע לו סביר.
גברים.
אבל…
נשים זה עולם אחר.
אתה הסברת לה הכול, באמת.
ישבתם והיא הקשיבה, באמת הקשיבה.
ואתה דיברת מתוך הלב וחזקה על דברים שיוצאים מן הלב שייכנסו אל הלב וחשבת
שהיא הבינה.
עובדה, היא הרי בכתה.
ובסוף, כשכבר נראה לך שהיא עלתה על הגל הנכון…
זה המשיך.
שוב.
מתסכל.
אז נכון, היא באמת מבינה שזה לרעתה- בשכל.
היא יודעת שבגלישות האלה באינטרנט היא רק קוברת את עצמה ומרחיקה אותה
מהייעד שהיא כל כך רוצה- בשכל.
אבל היא גם יודעת שעכשיו משהו מאוד מאוד כואב וחסר לה- בלב.
והיא כבר בת 25 ורוב החברות שלה התחתנו כבר ויש להן נוכחות גברית בחייהן,
מישהו לחלוק איתו ולשתף איתו, בעל שישמע אותם ויחבק,שישאל אותם בחורף אם
לא קר להם ואם הם צריכות משהו והיא…
עדיין לבד.
אולי זה גם קצת קשור לשכל אבל זה שוב פעם בעיקר-לב.
ניסית פעם להיכנס לראש שלה או יותר נכון ללב שלה?
יצא לך פעם להגיע לאיזה חתונה של חבר ממקום רחוק, כולך עייף ומת מרעב
ופתאום אתה בטוח שאתה עומד מול גן-עדן:
בפתח האולם, עומד לו מולך בר עצבני של עוגות וכל מיני מנשנשים כאלה ואז
אמא שלך היקרה באדם אומרת לך:
'שלא תחשוב על זה אפילו!
מה קרה? אתה לא יכול להתאפק?
עוד מעט ניכנס ונאכל כמו בני אדם, חבל לך להרוס את התיאבון על השטויות
האלה ורק חסר לי שדודה מינקה תיעלב כי לא אכלת את הבשר'.
ואתה?
זה לא מעניין אותך בכלל, לא מינקה ולא נעליים. מאוד פשוט:
אתה- רעב.
מולך- אוכל.
אתה-כבר לא רעב.
אחד ועוד אחד שווה שתיים.
גברים.
בנות לעומת זאת מסוגלות ללכת ביחד עם הבעל שלהם ברחוב, לראות חצאית
מדהימה של 'העין השלישית' עם חולצה של 'בת-עין' להסתכל על הבעל הפשוש
שלהם במבט של:
'נכון שאתה לא תכעס אם אני אקנה את שתיהם..'
והוא די נבוך:
'אבל את יודעת לאיזה מינוס הגענו בבנק'
והיא יודעת, באמת, אז מה…
'נכון נכון, אז אני אקנה רק אחד'
טוב, בגלל שהוא לא רוצה לצאת ממש רע אז נו..שיהיה, בדוחק.
ואז הם נפגשים והוא רואה אותה עם החצאית.
והחולצה.
וחיוך מתנצל:
הייתי חייבת נו,
אז אני יודע שזה נשמע ממש רע ואני ממש לא בא להוציא את הבנות כחסרות
הבחנה וכאלה שפועלות לפי אינטואציה בלבד וזה רק דוגמאות אולם נראה לי
שקצת כן יש מן הדוגמאות האלה להסביר קצת יותר טוב את ההבדל והשוני:
אין לך מושג מה עובר עליה וגם לי.
אבל זה הכול חוץ מפשוט.
בת שמתחתחנת בגיל שמונה עשרה או בשלב מוקדם של החיים שלה, עדיין יש לה את
הזמן והסבלנות לעשות את זה בצורה הנכונה.
לא לחטוף מכל הבא ליד, לנשנש בחור פה ולטעום בחור שם.
היא לפני כן מבררת, אומרת מה שהיא רוצה, מסתכלת על הדברים החשובים באמת:
מידות, מעלות, איך הוא, איך האישיות שלו וכן כמובן, גם איך הוא נראה אבל
עדיין יש לנו סדר, ישוב הדעת.
ככל שהזמן עובר, הדברים מתחילים יותר ללחוץ. יותר בהלה.
זה מאוד פשוט לחשוב שמבחינה הגיונית הכל נראה כל כך פשוט:
'סבבה, היא בת 25', אתה חושב
'אז אולי הגיע הזמן שהיא סוף סוף תעשה את הדברים כמו שצריך'
'יש שדכנים טובים ברוך ה', שתלך אליהם ותקבל משהו סוג א', לא איזה סוף
עונה שתיים בעשר'.
הגיוני מאוד, שכלי מאוד.
אבל אחותך כבר אמרנו מעצם טבעה יותר בקטע של הלב.
מה לעשות.
ולכן, אתה צריך לראות קודם כל איך אתה יכול לדבר אליה בשפה שלה, בשפת הלב.
מבחינתה גם קשר באייסיקיו או במסנג'ר, קשר סתמי לגמרי שמסתכם בהקלדת
מילים על המסך לדבר שאין לה בכלל מושג מה הוא או מי הוא, לינק בצבע אדום,
גם זה עדיף מאשר להיות לבד.
הגמרא בכתובות עה, א מלמדת אותנו יסוד חשוב מאין כמוהו:
"טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו"
אתה בתור ישיבה בוחר, בוודאי נתקלת בזה כבר:
טוב לה לאישה, להתחתן עם מישהו למרות אלף ואחד החסרונות שלו, הכול רק לא לשבת לבד.
תנסה להשליך מזה ותבין קצת יותר את המצב.
אז קודם כל אם ננסה להוריד את כל מה שכתבנו עכשיו לרמת המעשה, לא יודע מה
הייתה הגישה שלך עד עכשיו אבל נראה לי שככל שתטיב להכיר את אותו עולם ואת
האדם שאתה רוצה להשפיע עליו ובמקרה הזה אחותך, כך המעשים שלך, הרצון שלך
לשנות ולהשפיע עליו או עליה יגדל.
יכול גם להיות שעדיף שתשאיר את מלאכת הקודש הזו לאחותך השנייה מהסיבה הפשוטה:
היא בת.
ולכן קרוב לוודאי שהדברים ייראו בצורה שונה.
בכל מקרה אם אתה חושב שאתה כן מתאים גם בתור הוספה תשתדל פחות להתרכז
בלוגיקה, בהיגיון ויותר בהמחשה, ברגש.
במידה ותבחר לדבר איתה בעצמך אל תגיד לה:
'את רואה כמה זמן עבר כבר ואת עדיין במצב הזה?
עברו כך וכך שנים..'
אל תדבר איתה במספרים,תשמור אותם לדף היומי ב'מועד קטן' בשיעור שנתנו
רבנן לחרוש את הקרקע.
דבר איתה במה שהיא חיה, מרגישה:
'את רואה כמה כאב את צריכה לסבול? כמה בכי, דמעות, באמת טוב לך ככה?'
'אז הנה, שרפת לך עוד ערב על האיי סי, ראית עוד בחור שלא איכפת לו בכלל
מי את באמת, בפנים ורוצה רק לעשות לו קצת פאן, ממך,מהחברה שלך,ככה את רוצה?'
'את לא חושבת שאת שווה הרבה יותר?'
'שמגיע לך הרבה יותר?'
וגם אם תדבר איתה, וגם אם היא תבכה שוב ותראה שיש מגמת שיפור, עדיין נראה
לי שאתה צריך בכדי שהדברים יהיו עקביים לפנות לגורמים אחרים.
אולי רבנית שאתה מכיר או שיכירו לך שתהיה מוכנה ללוות אותה קצת.
מישהי בעלת כתפיים רחבות שתהווה עבורה מודל וגורם הזדהות.
שתהיה לה כתובת שהיא תוכל לפנות אליה, לספר לה, לתת לה יד.
נכון לעכשיו נראה שחסר לאחותך מהביטחון הזה שיש לכל אישה נשואה.
אומרים שעיני האישה נשואות אל בעלה ועכשיו כמו שאתה בוודאי יודע, אין לה את זה.
אז במקום שהיא תמלא את החיסרון הזה בסמים וברעל נפשי, עדיף שתיכנס
בינתיים איזה דמות נשית-תורנית אחרת לחיים שלה ותתן לה קצת אוויר
בינתיים. עד שהיא תתחתן אי"ה.
כדאי גם לברר על מסגרות חברתיות שיכולות להכניס לה לחיים קצת צבע, למלא
אותם בעוד תורה וחברה.
נראה שיש היום הרבה בחורות בגילאים האלה שעדיין לא התחתנו ולא מזיק
להרחיב את חיי החברה.
אם הזמן הפנוי שלה יתמלא בשיעורים כיפים או בפעילויות אחרות עם חברות
בנות גילה ובאותו ראש, ממילא הצורך לקשר מדומה ורעיל יתמוסס מעצמו.
אני בטוח שאתה גם מתפלל לקב"ה אבל קח לך את זה כהזמנות להתחזק בעצמך.
דבר איתו, כל ישראל ערבים זה בזה בוודאי אח ואחות, תציף את חשבון המשפחה
שלך בשמיים בדברים טובים, אולי קבלה ללמוד משניות, הלכה, מה שבא לך.
אולי סתם לראות איפה אתה נמצא מבחינת המידות, לאו דווקא במובן השלילי,
אולי להוסיף קצת חסידות…הכול לפי כמה ואיך שתרצה.
נקודה אחרונה שנראה לי צריכה התייחסות:
מהרגע שאחותך השנייה התחתנה כבר, נראה לי שלא כדאי שתמשיך לאחוז מבעלה
כאל ברירת מחדל שהיא לא כל כך התכוונה.
אופס! בטעות זה מה שיצא אז יאללה…
זה ממש לא ככה.
בעלה של אחותך שהוא בעצם הגיס שלך נכון לעכשיו הולך ומקים עם אחותך בית יהודי.
עומדים להיות להם אי"ה ילדים וזה לא כל כך חכם שהם יחשבו שאבא שלהם?
אז זהו, אם אמא שלהם הייתה יכולה להחזיר את הגלגל אחורה זה לא היה קורה
והיא בכלל הייתה בוחרת בשמעיי'ה לה מהקומה השלישית…
אם הוא הגיס שלך אז במקום לחשוב עליו כשבאבניק, נסה להשפיע עליו כמה שאתה יכול.
קרב אותו עוד יותר לקב"ה.
אולי חברותא של גמרא כמה דקות אולי משהו אחר.
זה נראה לי יעשה הכי טוב לאחותך שכבר נשואה לו.
מקווה שקצת עזרתי לך ושנשמע רק בשורות טובות.
אם בא לך לשאול או להעיר, מתי שאתה רוצה.
בשורות טובות ורק טוב
אבינועם
avinoam811@gmail,com
נ.ב.
רק השבת הייתה תוכנית על האינטרנט וההשפעות שלו עם יוני לביא מ'חברים מקשיבים'.
להוציא את האינטרנט, לשים תוכנות מסננות נראה לי יותר בבחינת כיבוי שריפות.
עדיף מכך להתמקד בשורש.
אחותך צריכה את האינטרנט ללימודים וטוב תעשה אם היא תשכיל לרכוש כלים
שיעזרו לה בצורה המיטבית להוציא מהאינטרנט את הדברים הטובים שבו ולא
חלילה ההיפך.