אני לא יודעת אם לעברת את השם שלי או לא מצד אחד זאת עבירה על מצוות כיבוד ההורים אבל מצד שני חשוב לי נורא לעברת את שמי אין לי דואר אלקטרוני אז אם אפשר לפרסם את התשובה באתר.
שואלת יקרה שלום רב,
ראשית, נגדיר את הדברים בצורה הלכתית: את לא חייבת לשמוע להורים בכל נושא. בעניינים אישיים, חשובים באמת שרק את יודעת אם הם 'סתם כי בא לי' או שהם באמת חשובים – זכותך לעשות כהבנתך.
יחד עם זאת אנחנו שואפים להדר בכל מצווה וגם במצוות כיבוד הורים לא לעשות רק מה שחייבים.
איך מחברים את שני הקצוות?
מטרת התורה היא שכולנו נעבוד על המידות שלנו.
כשעובדים על המידות נכון מצליחים לחבר הרבה פעמים גם בין דברים שנראים ניגודים, אז ננסה לפסוע פסיעה אחר פסיעה ולעבוד על מידותינו דווקא בבעיה זו:
הצעד אחד הוא – להפנים בתוכינו אנו שההורים שלנו אוהבים אותנו וחפצים שיהיה לנו טוב. ומתוך זה, נוכל ללמד זכות על ההורים בכל מה שהם עושים גם אם לעיתים זה לא מובן לנו.
צעד נוסף התלוי בצעד הקודם הוא – הקשבה למה שההורים אומרים ושיתוף פעולה. לענות יפה ובסבלנות.
צעד הבא – לאחר שהקשבנו, להסביר להורים את קשיינו אנו מתוך כבוד ובצורה עדינה – להסביר גם את הקושי הזה.
לאחר מכן להגיע להבנה מתוך כבוד והערכה להורים היקרים והמסורים.
כמובן שיש צעדים נוספים אך אלו רק דוגמאות מתוך המציאות שאני מכיר. ומתוך הנכונות, הכבוד והערכה יפתרו הבעיות הנ"ל.
ובכל מקרה יש לדעת כמו שכתבתי קודם, ברור שיכול להיות שבסופו של דבר את חושבת כך והורייך אינם רוצים – עלייך לבחור אם את בכל זאת רוצה 'לוותר' או לא, הכל מתוך בחירה חופשית ואל תרגישי לא טוב אם בכל זאת את עושה כמו שאת מאמינה שנכון לעשות.
אולי גם כדאי להראות להם, מתוך כבוד והערכה, גם את התשובה הבאה לגבי מהות השמות ותפקידנו בעולם:
http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=12646
כל טוב וחג שמח,
שלמה, חברים מקשיבים.
shlomo@makshivim.org.il.
