עיסוק מוגזם ביופי חיצוני

שלום.
ישר כח על השאלה, ואשרייך שהבעיה הזו מטרידה אותך. העצה הראשונה היא: להתמיד ברצון להשתפר, ולא לזונחו לעולם, גם כאשר נראה שקשה ליישם אותו! כאשר אדם רוצה לשנות את אישיותו וחושב איך לעשות זאת, אזי בשלב מסויים הוא יביט לאחור ויגלה שאכן אישיותו השתנתה לטובה, גם אם לא הצליח לעשות משהו בפועל. הדבר נובע מכך שהרצון מהווה את עומק האישיות של האדם. 'אמור לי מהם רצונותיך החבויים בסתרי מחשבותיך – ואומר לך מי אתה'.
זהו גם כוחה המטהר של התשובה – הרצון של האדם להתקרב לה' הוא עצמו מקרב את אישיותו לה', וככל שחושבים על כך יותר כך ההשפעה גוברת (אם ברצונך להרחיב בנושא, את יכולה לקרוא את פרק ג' של אורות התשובה, שם מתאר הרב באופן נפלא את התהליך הנפשי העובר על השב בתשובה שהוא עצמו מרומם את האדם. עוד אפשר לעיין בפרק ט', בפרק י"ד פסקה ד' במקומות נוספים).
כמובן שהרצון להשתפר מביא גם לכך שהאדם ישתדל בפועל ויחשוב כיצד להשתפר. אדם שיאמר כי הוא רוצה אך בפועל יושב על כסא נוח וכלל אינו רוצה להשתדל ולממש את הרצון – אות הוא כי רצונו אינו אמיתי. אציע בפנייך מספר דרכים מעשיות, בהם ניתן להפנים לאישיותינו ערכים שאנו מאמינים בהם ומבינים אותם בשכלינו:
א) לקבוע זמן קבוע לחזרה מתמדת על ערכים אלו, שכן חזרה מתמדת על ערכים מחדירה אותם לאישיות. אפשר לעשות זאת ע"י קריאה בספרים העוסקים בכך או פשוט לחשוב על הנושא.
ב) בכל פעם שחברה מציינת בפנייך את יופייך – חזרי לעצמך על כל מה שאת חושבת באמת על היופי: אכן הקב"ה חנן אותי ביופי, אבל אין זו סיבה להתגאות, אין זה הדבר היחיד בחיים וכו'.
גם כאשר את חושבת על הדברים השליליים שביופי, חשוב שיהיה לך בראש שדברים אלו הם רק ביחס להשקעה מוגזמת ביופי, רצון להרשים אחרים או תחושת גאווה – אך כאשר מדובר בפרופרציה נכונה הרי שהיחס ליופי הוא חיובי, ככל דבר שניתן לנו מהקב"ה.
ג) אפשר להשקיע כוחות בדבר אחר שאת אוהבת לעשות או מאמינה בחשיבותו, וממילא לא יהיה לך זמן להשקיע מידי ביופי. מעט מן האור – דוחה הרבה מן החושך.
לסיום – זכרי כי הבא ליטהר מסייעים אותו. התמידי בכח הרצון ובישומו, וגם כאשר אינך מרגישה שינוי מיידי – היי סמוכה ובטוחה כי לכל רצון ולכל השתדלות יש השפעה על האישיות, שבשלב מסויים תיתן את אותותיה. חזקי ואמצי!
חברים מקשיבים