עישון נרגילה בחג

שלום רב,
בבואנו לדון בנושא חשוב כמו שלך יש לבחון כמה רבדים:
א. הרובד הראשון הוא 'מראית עין':
כילד גדלתי בשכונת מקור ברוך, בשוק מחנה יהודה יש מספר סימטאות בו ההינו מוצאים את מעשני הנרגילות. היו אלו אנשים ה"רוצים להעביר את הזמן" (אנשים בטלנים), יושבי קרנות ועוד. אנשים אלו בד"כ אינם עוסקים ביישובו של עולם, ולכן יש להמנע מלעשן בחבורה מרובד זה, אם אתה רוצה להיות שותף לחברה שבונה את העולם ולא לחברה שסתם מתבטלת.

ב. רובד שני – 'סכנה':
חלוקות הדעות לגבי הנרגילה האם קיים נזק בריאותי מעישון זה, במידה וקיים בודאי שאסור מדין "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", אם הדבר ספק גם במקרה זה אסור, שהרי אסור להסתכן מספק.
ברובד זה יש להכניס עוד סוגי סכנה הקיימים:
* מעבר הפיה מפה לפה במידה וח"ו אחד האנשים נושא מחלות זיהומיות (כמו צהבת נגיפית ועוד) מחלה העוברת דרך הדם ומספיק חתך קטן בפה (או פירסינג וכדו').
* 'חומרים מחזקים' האם הם לא עשויים מדברים לא כשרים או אפילו מדברים מסרטנים.
* ולעיתים מערבבים גם … סם.

ג. רובד שלישי – 'עישון נרגילה בחג':
בנרגילות מסויימות יש צורך לפרק את הנרגילה ולשים במקום הראוי את הפחם והמים והחומר… ואח"כ מרכיבים את הנרגילה ומציתים את האש (לעיתים חלק מהפעולות בסדר קצת שונה), מחברים גם את הפיה ואת הצינור שלה ועוד. גם אם הותרה פעולת העברת האש בחג לא הותרה פעולת 'מתקן כלי' = הכנת הכלי לשימוש בו.
להלכה: לא מצאתי צד היתר לעשן בנרגילה בחג. הן מצד ההכנה שבנרגילה (מתקן כלי), הן מצד הסכנה והן מצד הבטלה שמביאה לידי שיעמום ולכל שאר הרעות.
קיץ טוב,
שלמה, חברים מקשיבים.
shlomo@makshivim.org.il.