על בחירה חופשית והליכה אחרי העדר

אורלי שלום!
בוודאי שיש לנו בחירה חופשית. כל אדם בוחר לחיות את חייו כרצונו, ללבוש את מה שברצונו ללבוש, לאכול את מה שהוא רוצה וכו'. כמובן שכאנשים דתיים יש מכנה משותף רחב בין הבחירות שלנו (כי כולנו בוחרים ללבוש בגדים צנועים, לבלות בצורות הנכונות וכדו'), מה שהופך אותנו לכעין קבוצה. כך גם אנשים בוחרים להם אידיאולוגיה מסויימת והופכים יחד ל'זרם'. אך אנשים לא עושים את כל הדברים שהופכים אותם לקבוצה/זרם בגלל שכולם גם עושים אותם, אלא כל אדם עושה את זה מתוך בחירה אישית שלו, מתוך זה שהוא חשב על הדברים והגיע למסקנה שזו הדרך שבה ראוי לנהוג. אנחנו לא כלואים בתוך סביבת אנשים שקובעת לנו לנהוג בדרך מסויימת, אלא אנחנו מחליטים לנהוג בדרך זו, וכך יוצרים את הקבוצה. כך גם אדם לא מקיים מצוות בגלל שאחרים מקיימים אותן, אלא מתוך בחירתו ורצונו. אם מישהו מקיים מצוות או חי בצורה מסויימת בגלל שכל החברה מסביבו גם נוהגת כך, הוא בבעיה, כי הוא בעצם חי את החיים שלו לפי החברה ולא לפי מה שהוא. אדם כזה צריך להתחיל לברר לעצמו למה הוא עושה כל דבר (או בהקשר שלנו – למה הוא מקיים כל מצווה), כך שבפעם הבאה שהוא יעשה משהו – זה יבוא מעצמו ולא מכך שהאנשים סביבו עושים זאת.
וכך גם בוודאי שאת יכולה ללבוש מכנסי ג'ינס קרועים אם תבחרי בזה, אבל אז לא נראה לי שאיזשהו בחור ישיבה ירצה להתחתן איתך. וזה לא בגלל ה'מה יגידו', כי לא החברה מסביב היא שתקבע לו או לך מה לעשות, אלא בגלל הבחירה האישית שלו להתחתן עם מישהי שלבושה בצורה יותר צנועה, בחירה שבאה מתוך החשיבה האישית שלו על מה נכון ומה לא נכון לעשות בחיים.
אני מקווה שתשובתי עונה על שאלתך, אם כי אינני בטוחה שהבנתי אותך. אם לא את מוזמנת לפנות שוב ולנסות להבהיר את שאלתך.
שלך
תמר, חברים מקשיבים