שלום,
קוראים לי אורית,קשה להבין שהקב"ה מוכן ליסלוח לנו על הכל..וכיבוד הורים לא כיבדתי את אמא שלי בכלל התחצפתי אליה וממש פגעתי בה רבתי איתה המון רוב הזמן אני בכאסח איתה נכון שבקישתי מימנה סליחה ואני סלחתי לה והיא סלחה(בראש השנה..עכשיו אנחנו עוד פעם בכאסח)אבל מה עוזרת הסליחה הזאת אם אין קבלה לעתיד?איך אפשר להפסיק לריב ככה..?
לא טוב לי אני מרוחקת מה' פעם הייתי קרובה אליו הייתי כל יום מדברת איתו ממש ועכשיו אני מנסה ואין אני לא מצליחה..גם בתפילה אני לא מצליחה להגיע אליו!
אני לא מצליחה להתכוון..אני קוראת ת'מילים..למה זה ככה…?אני רוצה להיות קרובה אליו..
גם יש ת'הרגשה שבקושי התחילה השנה והיא התחילה ברגל שמאל..מבחינת הכל..החוסר יכולת להיתקרב לקב"ה,הריחוק הזה מחברות,המריבות עם אמא,ופיתאום אני לא מאושרת ולא טוב לי כמו תמיד..ככה תראה לי כל השנה?זה החתימה שלי אני חושבת תוצר המעשים הרעים שעשיתי..
שנה שעברה היתה קשה,נכנסתי שנה שעברה להדרכה עם עוד חברה שגם חזרה בתשובה ופשוט לא היסתדרתי איתה והייתי מתה שתעוף מההדרכה לא היה לנו תיקשורת בכלל במשך השנה וכל הזמן היה מתח באויר ואז לקראת סוף שנה הכל היתפרץ והיא ממש ניפגעה מימני..
ואז גם מדריכה שלי דיברה איתי ואמרה לי שאני צריכה לעשות חזרה בתשובה רצינית על מה שעשיתי לה ואז חשבתי לעצמי "איזה חוצפה כאילו רק אני פגעתי בה גם היא פגעה בי"ככל שהיתקרב ראש השנה זה ירד לי אבל אני עדיין לא מרגישה את החרטה האמיתית שבלב..איך מגיעים לידי חרטה אמיתית..???אז אני מפחדת לא הספקתי לעבור את כל השלבים וידוי,חרטה,וקבלה לעתיד בעניין עם החברה שלי אני עשיתי וידוי וגם אני מקבלת לעתיד אבל אני לא מצליחה להיתחרט..! כל-כך ציפיתי שהשנה הבאה תהייה יותר שלווה שאחרי כל המשברים יצא משו טוב..אבל זה רק נימשך..
אני מרגישה שאני נחתמת לשנה רעה..מה לעשות?אני גם כל הזמן מתכננת לדבר עם אפרת כי אנחנו צריכות לדבר על זה גם יש לנו עוד שנה ביחד בהדרכה..הבעיה שלי שאני רוצה לעשות דברים אני אפילו קובעת זמן ובסוף זה לא קורה לא בגלל שאין זמן..לא יודעת למה..ואז אני מרגישה בן אדם דפוק שלא מנצל את הזמן..איך אני יכולה לנצל את הזמן שלי?
יש לי שאלה,ההורים שלי גרושים ואני בכלל לא בקשר עם אבא שלי אף פעם לא הייתי קרובה אליו..כבר איזה שנתיים לא דיברתי איתו..השאלה שלי זה אם אני צריכה לבקש
שלום אורית יקרה,
ראשית, סליחה על העיכוב במתן התשובה. העלית כאן מספר רב של נקודות ואני מתרשמת שהנקודה המשותפת לכולן היא: "איך יכול להיות שהקב"ה סולח לנו על הכל?"
אז אתייחס בעיקר אליה, ומקווה שהיא תעזור לך לגבי השאר.
השאלה שלך היא שאלה טובה וחשובה. קשה לנו להבין, בעיניים שלנו, את יכולת הסליחה העצומה של הקב"ה. הקושי הזה טמון, לדעתי, בעובדה שאנו בני אדם. אנו נוטים "למדוד" את הקב"ה במגבלות שלנו כבנ"א, כשבעצם אין זה כך… כשאנו כועסים על מישהו הרבה פעמים מאד קשה לנו לסלוח, וגם כשסולחים, נשאר איזשהו משקע בלב. אנו אומרים בתפילה, בי"ג המידות: "…רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד…" – להקב"ה אין מגבלות של בן אנוש. הוא אינסופי, וכך גם יכולת הסליחה והקבלה שלו.
הקב"ה אוהב אותנו. אוהב אותך. ומחכה שנעשה ולו צעד אחד קטן… – "פיתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם…"
ההבנה שהקב"ה רוצה רק בטובתנו, דואג לנו וסולח בשלמות אמיתית, יכולה לעודד רק אותנו לעלות ולהשתפר.
כל החיים בנויים מעליות ומורדות. יש תקופות בהן אנו מרגישים עליה והתחזקות בקרבה להקב"ה ויש תקופות שדווקא להיפך. תיארת מס´ משברים שקרו לך בתקופה האחרונה- אין זה אומר, חס וחלילה, שכך תיראה השנה שלך. להיפך- מכל משבר צומחים ונהיים מחוזקים יותר. חשוב מאד לא להתייאש. דווקא הקושי שאת מתארת, מעיד על איכותך ועל הרצון להיות טובה יותר.
לא התייחסתי כאן בפירוט לשאר הדברים שכתבת, מתוך מחשבה שאולי כתיבה "כללית"- תעזור יותר.
בכל מקרה, תמיד אפשר לחזור ולדבר על הדברים ביתר פירוט. בשמחה!
חג שמח,
חנה
nanchi18@gmail.com
[תזכורת] : כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!
