על הנצרות ועל זרמים ביהדות

שלום רב לך!
קודם כל, ממש ממש סליחה שהתשובה מגיעה רק עד עכשיו, אני מקווה אמנם שלפני שבת אבל נראה לי שאת התכוונת לשבת שעברה…
אני מקווה שזה בסדר אם אתחיל מהשאלה הכי שורשית ששאלת – מי אמר שאנחנו עדיין העם הנבחר?
אני יכול להעיד על עצמי שאני בטוח שעם ישראל הוא עדיין בנו של הקב"ה, העם הנבחר – כמו שאני בטוח שהשמש זורחת בצהרים. ואולי יותר מכך, כי ביחס למציאותה של השמש אני יכול לסמוך על העינים האנושיות שלי, ואילו ביחס לעם ישראל אני סומך על דבר ה' האלוקי.
יש כל כך הרבה סיבות שמביאות אותי לביטחון הזה, עד כדי שאיני יודע מהיכן להתחיל.
אולי נתחיל קודם כל מהמציאות שאנו רואים לנגד עינינו, שתואמת בדיוק את דברי הנביאים לפני אלפי שנים. דעי לך שבמשך כל שנות הגלות הביאו הנוצרים ראיה לטענתם את העובדה שעם ישראל בגלות. והנה עכשיו המציאות טופחת על פניהם!
נתבונן לשם כך בדברי הנביא יחזקאל, בפרק ל"ו. החלק הראשון של הפרק עוסק בגאולתה של הארץ, של הרי ישראל:
"וְאַתָּה בֶן אָדָם הִנָּבֵא אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר ה': כּה אָמַר ה' אלוקים יַעַן אָמַר הָאוֹיֵב עֲלֵיכֶם הֶאָח וּבָמוֹת עוֹלָם לְמוֹרָשָׁה הָיְתָה לָּנוּ… לָכֵן הִנָּבֵא עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת כּה אָמַר ה' אלוקים הִנְנִי בְקִנְאָתִי וּבַחֲמָתִי דִּבַּרְתִּי יַעַן כְּלִמַּת גּוֹיִם נְשָׂאתֶם… וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא: כִּי הִנְנִי אֲלֵיכֶם וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְנֶעֱבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם: וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלּה וְנוֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה: וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְרָבוּ וּפָרוּ וְהוֹשַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמוֹתֵיכֶם וְהֵטִבתִי מֵרִאשׁתֵיכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה': וְהוֹלַכְתִּי עֲלֵיכֶם אָדָם אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִירֵשׁוּךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְנַחֲלָה וְלֹא תוֹסִף עוֹד לְשַׁכְּלָם… (א-ב, ד, ח-יב).
נשים לב לכמה דברים בפסוקים אלו: ראשית, המניע לגאולה הוא "יען אמר האויב עליכם האח… יען כלימת גויים נשאתם". למרות שעם ישראל חוטא הקב"ה גואל אותו, לא בגלל שיש לו זכויות! נקודה שניה שיש לשים אליה לב היא, כי גאולה זו מתחילה בכך ש"הרי ישראל ענפכם תתנו ופרייכם תשאו לעמי ישראל". על פסוק זה אמרו חז"ל "כיון שנותנת ארץ ישראל פירותיה בעין יפה, אין לך קץ מגולה מזה". בעיניו של יהודי בגלות לפני מאתים שנה, נבואה זו נשמעת לא ריאלית (וחלומית) לחלוטין, כאשר ארץ ישראל שוממה, מלאה קוצים וביצות ולא מאירה פנים לאף אחד שבא להתיישב בה. עוד יותר לא הגיוני הוא ההמשך "והרביתי עליכם אדם", כאשר עם ישראל מפוזר ומנופץ לרסיסים, נתון לחסדיו של הגוים, וכמו המשל של חז"ל – כבשה אחת בן שבעים זאבים. שארץ ישראל תימלא בעם ישראל? זה נשמע פשוט מנותק לחלוטין מהמציאות. זה היווה רקע טוב לנוצרים ללעוג ליהודים, אבל כידוע, לשקר אין רגלים והוא לא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן.
הבה ונתבונן בהמשכו של הפרק. החלק הקודם עסק בגאולת הארץ, שתיתן פירותיה ושתמלא בעם ישראל, ואילו חלק זה עוסק בגאולת העם. שימי לב טוב לכל פסוק:
"בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל ישְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי: וָאֶשְׁפּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ עַל-הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ: וָאָפִיץ אתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּים: וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ: וָאֶחְמל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה: לָכֵן אֱמר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כּה אָמַר ה' אלוקים לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם ה' אלוקים בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר".
איך יהודי בגלות קרא את כל הפרק הזה, ואיך קוראים אותו אנחנו!!! בכל הדורות ניסו, ועדיין מנסים, להשמיד אותנו. ובכל הדורות בניסי ניסים, גלויים ונסתרים, הקב"ה הציל ומציל אותנו מאומות חזקות מאיתנו, וממצבים בלתי אפשריים.
אם ה' עזב אותנו, למה הוא מקיים לנו את הבטחותיו?
אכן, אי אפשר לשנות את דבר ה', ואי אפשר להתנגד לו.
שימי לב שמודגש כמה פעמים בפרק שהגאולה אינה בזכות מעשינו, אלא בזכות שם ה' שאנו מייצגים. הקב"ה הבטיח לאבות, אברהם יצחק ויעקב, שעם ישראל יירש את ארץ ישראל, לשם כך הוא הטביע בו את שמו הגדול, כמפור ש בתורה – אז איך יתכן שהוא יחזור בו? ועוד שימי לב לכך שרק אחרי שעם ישראל יחזור לארץ נאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם מכל טומאותיכם, ונתתי לכם לב חדש…" כלומר הקב"ה בעצמו יערה עלינו רוח ממרום. כאשר הגלות תהיה חילול ה', חילול ה' שגורמים אותו הנוצרים בעצמם בכך שהם אומרים שהקב"ה התחרט ועזב את עם ישראל, לא תהיה ברירה אלא לגאול את עם ישראל, למרות שהם עדיין לא ראויים לכך מכח עצמם.
עניין ברית האבות מופיע פעמים רבות בתורה. לדוגמא בדברים פרק ד פסוק לא: "כי אל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם". וכך בעוד כמה וכמה מקומות. ברית זו אינה סתם ברית חיצונית. הקב"ה הטביע בעם ישראל נשמה, כוחות המותאמים באופן טבעי לקיומה של התורה הקדושה. נכון שיש גם בחירה חופשית ויש לנו אפשרות לחטוא, אבל תמיד הטבע הפנימי גובר על הלכלוך החיצוני, בסופו של דבר. לכן אנחנו מובטחים בתורה ובנביאים שנחזור בתשובה (על כך אכתוב עוד בהמשך).
אגב, לשיטתם של הנוצרים, שעם ישראל הוחלף חלילה בשל מעשיו – אז הם ודאי כבר לא העם הנבחר. כתבת בשאלתך שאולי אלוקים רצה "ברית שתהיה טובה יותר לו, ולעמו החדש שהוא יבחר- עם שיספק את רצונותיו". בשם הנצרות עשו מאות אלפי, אולי מליוני, נוצרים במשך אלפי שנים – מעשים שכל הטרור האיסלמי היום מחוויר לעומתם! אם זה פרעות ופוגרומים בלי סוף, אינקויזיציה, חורבן של קהילות שלמות, וכמובן השואה שבה נרצחו באכזריות עשרות מליוני בני אדם. ההכנה הרוחנית שאיפשרה לארגן רצח עם בדם קר במימדים כה עצומים ובצורה הכי מפלצתית בכל ההסטוריה נעשתה על ידי הנצרות, שקרוב לאלפים שנה רצחה את עם ישראל באופן רוחני ומעשי. היא החדירה לתודעה האנושית שיהודי הוא תת אדם, לא-אדם, יצור מיותר ומזיק שיש להיפטר ממנו ויאה להפיץ עליו עלילות דם ושקרים. ואז, רוויים שנאה, בלי יסורי מצפון, יכולים פראי האדם להשמיד באכזריות נוראה מליוני אנשים נשים וטף.
הם מעיזים לומר שהם נועדו להחליף אותנו??? שיתביישו להם! הם מחליפים את העם הכי מוסרי בעולם, העם שהנחיל לאנושות את ערכי המוסר והאמונה?
על כך נרחיב קצת את הדיבור, ואעתיק כמה משפטים מתוך חוברת 'האויב הנוצרי' שכתב הרב אבינר.
"מאות שנים נאבקה האנושות תחת עול של אמונות אליליות, שהבליטו את חית האדם הרבה יותר מאשר את הצלם אלוקים שבאדם. אותו עולם היה ניזון מהשקפת עולם אלילית המתירה כל דבר, גם את היצר היותר גס ושפל. עד אשר הופיע אורו של עולם, אברהם אבינו, והוא לימד שהאושר האמיתי הוא להיות ישר וטוב, להתהלך בחסד ובמישרים, להתאהב במוסר ובצדק. ממנו נוסדה האומה הישראלית, אשר הפיצה את אור המוסר באנושות, את כל האידיאלים שהם תפארת האדם, לימדה שהעולם אינו עולם של הנאות אלא עולם של חובות… לבסוף כשל כוחו, ישראל קרס, קדושת ישראל התפוררה… אז נולדה הנצרות, מתוך התמוטטות הקשר לעם ישראל והאמון בעם ישראל. היא הכריזה שהעם הנבחר כבר אינו נבחר… אלא שכתבי הקודש של עם ישראל מגדילים ומאדירים את החובות הנעימות של הטוהר והקודש, ואינם מתאימים לנפש האלילית הברברית. לכן הנצרות ביטלה את חוקי התורה והמוסר האלוקי. ממילא אי אפשר לקיימם…" הרב אבינר ממשיך שם עוד הרבה, אם תרצי את החוברת הזו בדואר אנא פני אלינו ונדאג לשלוח לך.
תזכרי איך בכלל קמה הנצרות: בא אדם אחד וטוען שהיתה לו התגלות שמיימית. אף אחד אינו יכול לסתור אותו כמובן, כי אף אחד לא היה אמור לראות… וכשהוא מפיץ את אמונתו (שקל מאוד להאמין בה כי היא לא דורשת שום חובות מעשיות) על ידי מלחמות, כפייה אכזרית באמצעים שונים ומשונים, אין מי שיעצור אותו. האם אפשר להשוות זאת בכלל לתורה, שניתנה במעמד כל העם? ברור שאף אדם לא יכול לבוא יום אחד ולומר לעם שלם – תשמעו, לפני כמה מאות שנים ניתנה לכל אבות אבותיכם תורה במעמד מיוחד במינו, התורה הזו מחייבת אתכם בתרי"ג מצוות, וכתוב בה להעביר מדור לדור את כל מה שהעם שמע… אף אחד לא יאמין לו, כי איך זה שאף אחד לא שמע???
עוד הבדל קטן בין היהדות לנצרות. ביהדות ככל שאדם מעמיק בתורה, ככל שאדם גדל ולומד תורה לשמה כך הוא מגלה את האור הקיים בה, את השלמות וההרמוניה וגם הוא עצמו נהיה אישיות מזוככת יותר (תמיד יש חריגים שלומדים מראש בצורה שלילית ולכן התורה לא משפיעה עליהם דבר). לעומת זאת, בנצרות, ככל שאדם יותר מתעמק בכתבים שלהם הוא מגלה את הסתירות הפנימיות ואת חוסר ההיגיון (יש הרבה סיפורים על כמרים שלאט לאט הבינו זאת וחלקם אף החליט להתגייר בעקבות זה), או אפשרות אחרת – הוא מחליט 'לשתף פעולה' עם כל הרוע. הוא מעודד רצח ושוד, ראי למשל את התנהגות הכנסיה והאפיפיורים במשך כל שנות הגלות, אם זה יוזמה של מעשים אכזריים ואם זה 'רק' עידוד שלהם.
ההשקפה הנוצרית ביחס אלינו לא נפסקה, והקמת המדינה גרמה לכל מיני תאוריות שונות ומשונות אצלם. בכל מקרה בשל העובדה שמדינת ישראל סותרת את אמונתם, הקתולים ממשיכים להיות בעלי מדיניות פרו-ערבית מובהקת. הם לוחצים בלי הרף לבינאום ירושלים, הם מזרימים כספים ללא גבול לתנועות שמאל התומכות בויתורים ונסיגות, וגם תומכים כספית בארגוני טרור. הם גם מעיזים לשלוח אלפי מסיונרים לארץ כדי לשדל יהודים לעבור על דתם!!!

אנחנו יודעים שהקב"ה 'לא אדם הוא להינחם'. אם הקב"ה הבטיח שזרעו של אברהם יצחק ויעקב הוא ההמשך, פשוט שהוא יקיים את הבטחתו. שאלת: אז איך זה שבתורה עצמה מצאנו שהקב"ה חשב 'להחליף' את עם ישראל?
לפני כל דיון עלינו לזכור, שבחטא העגל היה מדובר בכך שזרעו של משה ימשיך את עם ישראל, וזרעו של משה הוא עדיין עם ישראל, בעוד שלהבדיל מאלפי אלפי הבדלות, הנוצרים – לא. כך שודאי הם אינם יכולים להיתלות בכך.
והתשובה המהותית יותר: איך זה שבהתחלה ה' אמר למשה שהוא רוצה למחות את העם, ולבסוף משה הצליח 'לשכנע' אותו לבטל את הגזרה? ברור מכך שלא היתה לקב"ה כוונה אמיתית ח"ו להשמיד את עם ישראל אלא הוא רק רצה לדרבן את משה להתפלל ולומר לו שהחטא כל כך חמור עד שלולא זכות אבות היה ראוי להשמיד את עם ישראל. בכלל, אנחנו צריכים לדעת שאין לנו שום הבנה על מהותו של הקב"ה. אלא אנחנו יכולים רק להתבונן בצורה שבה ה' מתגלה אלינו, וככה הוא מלמד אותנו על עצמנו. לכן, כשאנו לומדים בתורה על שה' אומר למשה שהוא רוצה להשמיד את עם ישראל חוץ ממנו, ואז מאפשר לו לשכנע אותו לסלוח לנו בגלל זכות אבות אנחנו צריכים לשאול מה המשמעות של זה? מה ה' רוצה ללמד אותנו? אולי הוא רוצה ללמד שללא זכות אבות היה ראוי להשמיד את ישראל, ח"ו? אולי הוא רוצה ללמד איך מתפללים? אולי הוא רוצה ללמד אותנו שהגורל של עם ישראל קשור בקשר הדוק לכבוד ה' בעולם? ("למה יאמרו מצרים…","מבלי יכולת ה'…"). אולי את כל זה, ואולי (בטוח!) הרבה יותר מזה.
ראי מאמר נוסף בנושא: יהדות, נצרות ואיסלאם– איך אפשר לדעת מי צודק?
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=106

אפשר עוד להאריך הרבה, אבל העלית עוד כמה נושאים שאני רוצה להתייחס אליהם. דעי לך שמאז קום המדינה יש התעוררות גדולה לתשובה, שמתחזקת מאוד בשנים האחרונות. יש הרבה ארגונים שעוסקים בכך וב"ה מצליחים, ארגונים כמו 'קרן מורשת' שגרעיניה פזורים בהמון מקומות, ערכים, 'ראש יהודי', אל המעיין, 'מכון מאיר' ועוד ועוד.
ודעי לך שהקב"ה הבטיח לנו ביד נביאיו שאת 'העבודה שתישאר' הוא יעשה. כבר ציטטתי קודם את הפסוקים מיחזקאל, ולמעשה הדברים כבר כתובים בתורה: בדברים פרק ל' פסוק ו' "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך'.
לסיכום עד כאן – אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאבא שלנו שבשמים יקיים לנו את הבטחותיו. יש לנו בו אמון גדול, אמון אינסופי בעצם, ובדורינו זה לא רק אמון מופשט (שגם הוא מוצק ומבוסס) אלא אמון המתחבר אל המציאות שאנו רואים לנגד עינינו.
ועכשיו – לשאלתך הראשונה. למה יש כל כך הרבה זרמים ביהדות? אם כולנו עובדים את ה', למה לא כולם אותו דבר?
ישר כוחך על האיכפתיות!!!
קודם כל דעי לך שההבדלים בין הזרמים השונים אינם ביסודות. אין שום ויכוח ולא יהיה ויכוח ביחס לעיקרי היהדות, הן בעיקרי האמונה והן בעיקרי המעשה. אין ויכוח על שמירת שבת, על מצוות ישוב ארץ ישראל, על הבחירה החופשית, על השגחת ה' בעולם, על ערכה של התפילה, על ערכו של לימוד התורה, על סגולת ישראל, על שכר ועונש ועל המון נושאים מהותיים נוספים. בעצם, כולם מאמינים בי"ג עיקרים ובתרי"ג מצוות.
במה כן יש ויכוח? בפרטים, בדגש שניתן לכל דבר, בגבולות המדוייקים, בשאלה מה אנחנו צריכים לעשות כשיש התנגשויות בין שני ערכים שכולם מסכימים להם. לפעמים יכולה להיות נקודה מסויימת שמאוד מאוד משפיעה על החיים אבל אחרי הכל היא נקודה מסויימת!
וזה טוב שיש הבדלים בפרטים, כי זה נותן את העושר של היהדות. מה לעשות וכולנו בני אדם, ואילו התורה היא אלוקית אינסופית? יש לה הרבה גוונים וצדדים שאדם אחד אינו יכול לתפוס לבדו את כולם? אז יש מי שמדגיש יותר את הצד הזה, יש מי שמדגיש יותר צד שני, על ידי הויכוחים מתבררים הרבה דברים לאמיתתם!
ואיך ה' רוצה שנעבוד אותו? בכך אנחנו צריכים להיות שלוים ורגועים. כל אחד קיבל מהקב"ה כוחות של שכל ורגש, שאיתם הוא אמור לברר לעצמו את הנקודות שאין עליהן הסכמה – וכך ה' רוצה שהוא ינהג! והאמת היא שהוא לא חייב לברר בעצמו, אם הוא לא יכול לעשות זאת הוא יכול לבחור לעצמו רב ירא שמים, שהוא מרגיש איתו הזדהות ואמון – וללכת לפיו. הרי אם הוא יעשה כך, בטוח בטוח הוא יפנים את יסודות היהדות. הוא ישמור שבת ויאכל כשר ויאמין בגאולה ויקבע עתים לתורה, וכו' וכו'.
אותו דבר ביחס לפרשני התורה. דבר ה' הינו גדול וענק. אומרים חכמים "כפטיש יפוצץ סלע – מה פטיש מתחלק לכמה ניצוצות, אף מקרא אחד מתחלק לכמה טעמים". כשיש שני הסברים לפסוק, עלינו לראות איך שני ההסברים האלו משלימים זה את זה, או עוסקים ברבדים שונים. יש גם מחלוקות, אבל שוב – אלו הן לא מחלוקות של עיקרי האמונה והמצוות. אלו הן מחלוקות בהן כל צד מוסיף את התרומה שלו ויחד יש לנו תמונה מרהיבה ביופיה.
לסיום, אני מקווה שלא הארכתי מידי, אבל לאמיתו של דבר היה אפשר להאריך עוד הרבה. אם תרצי להמשיך ולשאול בכל נושא בעולם את יכולה לעשות זאת תמיד!
יעקב, חברים מקשיבים.
yaakov@makshivim.org.il