שלום! אני בחורה כבת 21 והתחלתי לצאת השנה עם בנים כי אני רוצה להתחתן, ולהפתעתי נתקלתי בבעיה- גיליתי שאני לא יודעת כל כך על מה אמורים לדבר, איך הקשר צריך להתפתח בצורה בריאה, על איזה דברים נכון לדבר ועל איזה לא, וכו'.. אני מניחה שאין לדברים האלה נוסחה ברורה, אבל אני אשמח ממש אם בכל זאת יהיה לכם משהו לענות לי, או ספר להפנות אותי אליו.. תודה רבה מראש!
שואלת יקרה שלום לך!
קודם כל קבלי את ההערכתי הרבה לכך שאיתרת באומץ את הבעיה שלך בפגישות ואת מעוניינת לעמוד מולה ולטפל בה. אולי לא תאמיני, אבל אני מכירה בחורות שהעבירו שנים של ערבים שקטים ומשמימים, שלא הובילו לדבר, רק בגלל שלא נעזרו במישהו שיכוון אותן בנושא.
שאלת אם יש ספר שניתן לקרוא בו על מה לדבר, ועצתי היא שבמקום לקרוא בספר מה לדבר, דברי על ספר שקראת!
ואסביר את דברי – מטרת הפגישות היא להכיר ולבדוק האם נפש מתחברת לנפש, האם ישנם תחומי עניין משותפים, וערכים משותפים שניתן על בסיסם להקים את הבית. זאת ניתן לדעתי לברר פשוט על ידי שיתוף וניסיון השתתפות בחיי היומיום, ובדברים שמעסיקים באופן רגיל את המחשבות, הרגשות והמעשים. כאשר את נפגשת עם בחור, נסי לחשוב מה עבר עליך בימים האחרונים – מה עשית, מה קראת, מה למדת, מה חשבת, עם מי נפגשת, ושתפי אותו בכך. כמובן, אין צורך לחשוף מיד בהתחלה את כל ענייניך הפנימיים, אך ראי לפי התקדמות הקשר מה מתאים לך לשתף ומה עדיין לא. נראה לי כי כאשר את תיזמי שיתוף של הבחור בחייך, הדבר יפתח לכם נושאי שיחה רבים, אשר באמצעותם תוכלי לברר ולחוש האם קיימת התאמה ביניכם, אם לאו. כמובן שיש חשיבות גם לברר את העניינים המהותיים החשובים לך, כמו שאיפות תורניות וכו´, אך אם השיחה תתפתח יפה ביניכם עדיף שנושאים אלו יתבררו באופן טבעי בשיחה הקולחת. נראה לי שמרבית האנשים אינם אוהבים שאלות ישירות דוגמת "כיצד יראה שולחן השבת שלך?" שכן שאלות מעין אלו יוצרות אצלם תחושה שהם במבחן. לכן, כאמור, המצב הרצוי לדעתי הוא שהנושאים הללו יעלו תוך כדי ההיכרות הבלתי אמצעית האישית של שיחה קולחת וטבעית.
בנוסף, יתכן שהקושי שלך לדבר בפגישות, אינו נובע מהעדר נושאי עניין לדבר עליהם, אלא מחששות שונים, כמו חשש שהנושאים שמעניינים אותך כבחורה, לא יעניינו אותו כבחור, או מבושה מעצם הסיטואציה המלאכותית של פגישה עיוורת, או מחוסר ביטחון כללי וכדו´. אכן לא קל להתמודד עם תחושות אלו, והן טבעיות למדי בסיטואציה מעין זו, ובכל זאת, זוהי המסגרת שלך להכיר את בן זוגך. לכן, נסי להתגבר על תחושות אלו באמצעות מספר תובנות.
קודם כל חזקי את ההכרה שלך בערכך. את מביאה לפגישה את מי שאת, וזהו דבר טוב וחשוב. שנית, זכרי כי הבחור נמצא באותה סיטואציה שאת נמצאת בה, והוא נבוך בדיוק כמוך, לכן מבחינת האמת לאף אחד אין סיבה להיות נבוך מהשני. שלישית, על אף ההבדלים הנפשיים בין גבר לאישה, בכל זאת דיבור טבעי ופשוט כפי שאת מדברת עם כל אחד ממכריך, הוא זה שיאפשר יצירת קשר לצורך הכרות אמיתית.
נסי לבחון את עצותי ולראות האם הן מתאימות לך. את מוזמנת להוסיף ולברר את הדברים באמצעות האימייל שלי, אולי לאחר בחינתם בשטח.
כל טוב ובהצלחה רבה!
שפרה
shiframish@gmail.com