על שמחה ותשובה

שלום וברכה !
סליחה על העיכוב בתשובה
שאלת שתי שאלות מצוינות, עמוקות ומהותיות שיש בהם יסודות חשובים ועמוקים באמונה, אשתדל קצת להעמיק ובעזר ה´ אתפלל ל"סיעתא דשמיא".
ובכן,
השמחה נובעת ממחשבות טובות וראיה טובה על החיים, גם שיש שלל צרות בעולם, ואכן הם מרגיזות, צריך לדעת שלכל צרה ולכל ניסיון יש תפקיד, ובסופו של דבר השבר תפקידו להוליד משהו חדש יותר טוב יותר, כמו שאומרים שאישה יולדת היא יושבת על המשבר, יש לה משבר, אבל תפקיד המשבר הוא להוליד בסופו של דבר.
ולמה זה? כי בשביל לבנות משהו חדש , לחולל משהו אחר, צריך לשבור את הקודם, לפני שמשפצים בית, קודם הורסים את הקודם, ומתוך זה בונים.
העצה היא לראות את הטוב שבסופו של דבר יצא מזה, כלומר את התפקיד שלשם כך הוא נוצר,
גם אם יש צרות, נכון, יש צרות אבל מה תפקידם?, בשביל זה צריך סבלנות, וניסיון.
הסבלנות אינה משלימה עם המצב אבל גם לא לוקחת אותו בעצבות וייאוש, אלא היא מחכה לראות איך מתוך כל זה יבוא יצירה אלוקית של הטוב.
וראיה כזאת בחיים מביאה לידי "חיים של שמחה" ושל אושר אמתי.
דבר נוסף להתרגל לראות את הטוב, תמיד יש מי שיבחר להסתכל על החסרונות, תמיד לא יספיק לו, תמיד יהיה משהו רע, דבר זה הא כמובן לא טוב, הוא תמיד יהיה צר עין, לא משנה מה יביאו לו, אפילו יביאו לו את המלון הכי מפואר הוא יחפש מה לא טוב, כמובן זה הרגל רע ולכן צריך להרגיל את עצמנו לראיה חיובית, לראות מה יש ברוך ה´ זכינו אחרי אלפיים שנות גלות לחזור לארצנו, יש לנו מדינה יש לנו צבא יש לנו כלכלה, ויש לנו תורה לאלפים ולרבבות, ישיבות בכל מקום, מכל סוג, עם ישראל חוזר וניעור מתרדמתו, נכון , יש צרות, אבל המגמה הכללית שלנו היא לקראת הגאולה , וכל הצרות הם הכנות ובירורים לקראת הגאולה, כמו שאמרנו.
[התשובה]
שאדם עושה תשובה הוא נעשה כבן אדם אחר, ולא אחר ממש, אלא כאילו אחר ולמה אני מתכוון ? שאדם עושה תשובה הוא חוזר למצבו לפני החטא, החטא נמחה ונמחק מעל פני האדמה, לא היה כאן חטא, ואיך זה יכול להיות? הרי הוא חטא? אלא אני מתכוון לומר בזה שהחטא הוא תוצאה של חוסר איזון נכון, כלומר הפרת האיזון, והתשובה היא חזרה לאיזון הנכון של אותה תכונה או אותו כוח, למשל, תכונת האהבה, אם היא לא מאוזנת, אז יש עריות וניאוף, סטיות ותועבות, אגואיסטיות, אכפת לו רק מעצמו, אבל אם היא באה בצורה נכונה ומאוזנת, אז יש אישה וילדים, משפחה נאמנת, יש בין אדם לחברו, בין אדם למקום, יש חסד ויש נתינה.
כלומר החטא הוא הדבר שלא בא במינון הנכון, והתשובה כלומר השיבה למינון הנכון, היא יוצרת בך משהו חדש, שבעצם כבר נמצא בך, רק הוא לא היה במינון הנכון שלו, ולכן יש את "עבודת המידות", מידה מלשון מדוד, כל דבר שהוא במידה שלו הוא טוב.
עוד דוגמה, גזל למשל, הוא הנטייה של האדם להרחיב את הגבול שלו, אין שום איסור להרחיב גבולו, ואדרבה זה טוב שהאדם ירחיב גבולו, לעתיד לבוא נזכה לנחלה בלי מצרים, אבל, אך ורק שכל זה בא ביושר, ולא יפגע חלילה בזולת.
ולסיכום, התשובה היא מחזירה אותך למצב המקורי האמתי שלך, ל"נשמה שנתתי לי טהורה היא", היא טהורה במקור ולא יכולה להיטמא, רק שהחטאים מסתירים את הטהרה שלה, ועל ידי ניקיון התשובה היא חוזרת להאיר.
בברכה ובשמחה חן
chencorcos@gmail.com