"חג שבועות תעשה לך.." (שמות לד, כב)
בהתרגשות עצומה, אנו ניצבים בערב שבת קודש, וביציאתה נזכה להיכנס לחג השבועות.
זכינו, ומכל העמים כולנו, בחר ה' בנו לתת לנו את תורתו!
קשה הייתה עלי הבחירה לבחור מה מתוך כל התורה הקדושה ישמש דבר תורה לחג התורה, ולכן חזרתי לראשית הציווי על החג הזה, מי שאחדש לו בכך- ב"ה שזכינו, ומי שלא יתחדש בכך- ב"ה שקיבלנו הזדמנות לשנן את המסר הנפלא של ה' יתברך אלינו.
ה' בציוויו על חג השבועות כותב בחומש שמות " חג שבועות תעשה לך"-
אין התורה מכנה את חג זה "חג מתן תורה ", אלא בשם "שבועות" מתוך כך ניתן להבין שקיימת משמעות עצומה לתהליך, לתקופה שנעבור עד שנקבל את התורה, לשינוי שנצליח לחולל בעצמנו מבחינת עבדי פרעה עד לבחינת עבדי ה'.
שמעתי איש חכם שאמר כי לא ניתן לשמור את השבת כולה, ועל מנת להצליח לעשות כן- צריך אדם לשבת וידיו קשורות כל השבת, שאם לא כך- יש סיכון שמעשה קטן יחלל את השבת.
אז מה העניין ה'? להביא לנו מצווה שלא נוכל לקיים בשלמותה? בדיוק.
ה' טומן לנו בכל שבוע את ההזדמנות הזו לדעת שיש ציווי להיות שלם- אך האדם לא יוכל להיות שלם ומושלם לעולם. כל שבוע השבת מתרגלת אותנו בהגעה לתובנה הזו, והשבת הזו יהיה לתובנה הזו עומק נוסף- קיבלנו תורה שלמה, אך אין אדם שיוכל לקיימה בשלמותה, הידיעה הזו אין בכוונתה להחליש את דעתנו אלא להפך-
לעורר בנו שאיפות, לרצות לגדול ולצמוח, ועם זאת לדעת את מקומנו.
כאשר אנחנו נמצאים בהבנה שאנחנו על פני רצף גדול של תהליך ארוך באופן אישי ולאומי,
אזי יש לנו את היכולת להתקדם בכל יום, ולהפוך את התהליך, להפוך את "השבועות" לחג-
"חג שבועות תעשה לך"
בהצלחה בכל התהליכים שה' שם אתכם,
שבת שלום וחג שמח!
מעיין וחברים מקשיבים
