שלום לכבוד הרב
האם עצבות באה מהיצר הרע?
אם אנו עצובים זה אומר שזה מהיצר הרע או שיש עוד סיבות כמו אופי שברירי,רגישות יתר,אישיות,שמועות עצובות?
אני שואל זאת כדי לדעת כי אני מרגיש שאני רגיש וקצת שברירי ויש משהו באישיותי כמו מעין עצלות שמביאה קצת למצב רוח וזאת בעקבות שמועות עצובות.
השאלה האם היצר מעורב פה והטיפול הוא בהתגברות על הייצר או שזה מהאופי?
מה ניתן לעשות?
האם התורה עוזרת בזה?
האם התורה יכולה גם לעזור לאנשים רגישים כמוני או בעלי אופי שלפעמים לא הכי חזק בתיקון מצב כזה?
האם תחושת הרס עצמי שנובעת ממחשבות או דיכדוך גם מקורה מהייצר הרע?
אודה לך על התשובה
כל טוב
שלום לך.
שאלתך חשובה וכל הכבוד לך על הרצון לשנות דברים בעצמך!
לשאלתך האם עצבות נובעת מהיצר הרע- עצבות אינה קשורה ישירות ליצר הרע אלא רק בעקיפין, ואסביר:
יש חיוב שמחה בעבודת ה´: "תחת אשר לא עבדת את ה´ אלוקיך בשמחה", שמחה אמיתית של קיום מצוות והתקרבות לקב"ה (לפי הרמב"ם (פרק ו´ הלכות יום טוב) ור´ יהודה הלוי ונוספים). לא מדובר בשמחה מתוך הוללות וקלות ראש, כתוצאה מבדיחה או כל דבר דומה אחר, אלא שמחה שיש לה משמעות, שמחה [במשהו], בתוכן מסוים, לא שמחה ריקה ללא כל תוכן או משמעות.
היצר הרע יכול להטות את האדם למלא את זמנו בשטויות, בדברים שלא משאירים טעם טוב, שמשאירים אותנו ריקניים, שהם הנאה לרגע ו[הריקנות מובילה אותנו לעצבות]! בזבוז הזמן לריק לא מוסיף לאדם הנאה, לא מוסיף לו איכות חיים אלא להיפך, מוריד את המצב רוח ומביא לעצבות.
לדוגמא: אם מרגישים שיעמום וכדי להפיגו נוסעים לבילוי, לאחר שעובר קצת זמן מהבילוי ההתלהבות יורדת ושוב מרגישים ריקניים ומשועממים ובמשך הזמן השיעמום מוביל אותנו לעצבות. בעצם הבילוי הזה לא מילא בנו כלום כי זה היה זמני..- זו הטעית היצר הרע.
אולם אם אנו במקום לנסוע לבילוי היינו מחליטים לעשות משהו עם החיים שלנו ולקרוא או ללמוד משהו שמחכים או לעזור למישהו וכו´( זו פעולת היצר הטוב) גם לאחר שהיה עובר זמן מהמעשה עדיין היינו מרגישים טוב יותר ואם היינו ממשיכים בכיוון זה, היינו מגיעים לשמחה אמיתית.
יש סיבות נוספות המובילות לעצבות, כמו שציינת, אולם העצבות הנובעת מריקנות היא הקשה ביותר וזו הצריכה שינוי מיידי.
שמועות עצובות אכן מובילות לעצבות אולם אם בן אדם מלא בעשייה, ובתכנים הוא יוכל להתגבר על זה או לאזן את זה בזמנים של שמחה אמיתית.
לעומת זאת אין אישיות המובילה לעצבות אלא אישיות יותר עצלה, אבל זה דבר הניתן לשינוי! אם אדם עצל מובן שיגיע לעצבות אם לא ישתנה, חיינו צרכים להיות מלאים, שנרגיש שיש משמעות לחיים שאנו פועלים, מתקדמים ומקדמים.
הטיפול? הוא ביציקת תכנים לחיים, עבודת ה´ וקיום מצוות. אם אנו לא יכולים לקום בבוקר, משמע לא ניצלנו את היום כמו שצריך, לא הכנסנו מספיק עשיה של דברים טובים ומועילים.
אתה עצוב? אז תחשוב מה ניתן לשנות בלוח הזמנים היומי שלך: מה להוסיף ומה להפחית. ולשאלתך, זו התשובה של התורה.
דוגמא נוספת: "ושמחת בחגך" זה ציווי על שמחה, איך שמחים? מקיום מצוות והכנסת תוכן עם משמעות לחיינו.. אם תנסה לשנות זאת תבחין מיד בהבדל במצב הרוח ובהרגשה הכללית. זו לא עבודה פשוטה כלל, היא לוקחת זמן אולם מאד חשובה. שיהיה בהצלחה!
העלית נק´ נוספת אולם מבחינתי היא קצת שונה. שאלת: האם תחושת הרס עצמי שנובעת ממחשבות או דיכדוך גם מקורה מהייצר הרע? תחושת הרס עצמי זה לא עצבות, זה דיכאון, זה קיצוני הרבה יותר, זה כבר נשמע כמו חוסר רצון לחיות או משהו בסגנון.
אם זה נכון, [וזו לא הרגשה חולפת] אשר רבים מרגישים לפעמים, אז הפיתרון הוא במישור שונה וכדאי לדבר עם מישהו מבוגר יותר שסומכים עליו, לספר לו ולהתייעץ מה לעשות.
כל הכבוד לך! שתהיה לך הרבה הצלחה ואל תתיאש!
אם תרצה:
tamarkur@gmail.com
תמר.