עקירת עצי זית של ערבים – מותר?

שואלת יקרה שלום רב, את תשובתי הבאה אחלק לכמה חלקים. אפתח בעצם הטענה ששמעת בתקשורת, אמשיך בדין עצי פרי, ובסוף אתייחס לטענה זיתים של ערבים כןלא.

[לעצם הטענה]
גופי שמאל טענו לפני ימים אחדים (הכתבה מכ"ז חשון תשס"ו) כי מתנחלים עקרו עצי זית של ערביי האזור, דבריו של אגרונום מומחה מעלים חשד שמדובר בעלילה מבוימת היטב…. מי עומד מאחורי העקירה….
לדברי האגרונום (משה רפואה מהישוב מוצא) אופן כריתת גזעי הזיתים מעיד כי הפעולה נעשתה באופן מבוקר, כנהוג מדי כמה שנים.
רפואה אומר שכריתה שכזו נעשית על מנת לחזק את העצים אחת למספר שנים, וניתן להניח כי הפעולה נעשתה דווקא השנה בשל יבול הזיתים המצומצם השנה. בשנה שכזו מנצלים בעלי עצי הזית את התקופה לדילול העצים.
אופן הכריתה, כך עולה מהתמונות [שצולמו ופורסמו בתקשורת], מוכיח כי מי שכרת את העצים עשה זאת בגובה המתבקש כדי שלא לפגוע בעצים. אין עץ שנעקר במלואו, אלא אך ורק בוצעה כריתה בחלקיו העליונים, מעשה התואם את מגמות הדילול התקופתי, מבאר רפואה.

עוד אומר רפואה כי בתקופה זו נוהגים הערבים, בעלי העצים לישון במהלך הלילה בשדה על מנת לנצל את כל שעות האור למסיק. כיוון שכך תמוה לשמוע שלא היה איש בשדות בשעת עקירת העצים על ידי ה"מתנחלים", כביכול. האישום נגד העוקרים מתייחס לשטח גדול של עשרות דונמים בה בשעה שקיימת רק עדות אחת לגבי המעשים, למרות שכאמור, אמורים היו כפריים רבים להיות נוכחים במקום במהלך הלילה כולו. במועצת יש"ע רואים גם את העובדה זו כמעוררת שאלות וספקות לגבי מהימנות הגרסה הערבית.

[דין עצי פרי]
איסור עקירת עצי פרי נאמר בתורה כהוראה לחיילים, שגם כאשר הם צרים על עיר האויב, לא יעקרו ולא ישחיתו את עצי הפרי. וכך נאמר (דברים כ, יט-כ): "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת, כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור". ומבאר הרמב"ן (על התורה) שהאיסור נאמר באופן מיוחד לחיילים, משום שפעמים רבות [מתוך סערת המלחמה מתפתח בקרב החיילים יצר נקמנות והשחתה], ובמיוחד כאשר יערכו מצור סביב לעיר, ובמשך שבועות ימתינו לכניעת האויב בחוסר מעש ושעמום, הם עלולים לכלות את זמנם בהרס העצים שמסביב. ועל כן ציוותה אותם התורה באופן מיוחד, היזהרו שלא תשחיתו את עצי הפרי, "כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה". עוד הוסיף הרמב"ן, שיש במצווה זו ביטוי לאמונה שה´ יצליח את דרכם של חיילינו, ועל כן לא כדאי להשחית את עצי הפרי, שהרי עצים אלו יהיו שלנו לאחר המלחמה.

[אבל אם מוכרחים לעקור עצים כדי לנצח במלחמה], כגון שמוכרחים לבנות דייק סביב העיר, כדי להבקיע חומותיה, ואין בסביבה מספיק חומרים לבניית הדייק, [אזי מותר לעקור עצי פרי לשם כך], כי יש בזה צורך גדול. ואף שאיסור עקירת עצי פרי נאמר בתורה לגבי חיילים, הוא חל על כל אדם בכל מקום. ורק במקרים מסוימים שנזכרו בהלכה, מותר לעקור עצי פרי. עוד חשוב לציין, שגם לגרום מוות לעץ אסור. למשל, אסור לייבש עץ פרי על ידי פגיעה באמת המים שמשקה אותו (רמב"ם הל´ מלכים ו ח).

[הזיתים של הערבים כןלא]
מתוך המאמר: מסיק זיתים סביב ההתישבות ביו"ש: http://www.toraland.org.il/05205.htm (כדאי לקרוא את כולו)

חז"ל האריכו בחומרת גזל הנכרי, ולפיכך יש לברר אימתי מסיק זיתים אלו הוא בכלל איסור זה, ואימתי אם בכלל, הדבר מותר. עצים שניטעו על ידי נכרים, באדמה שקנה הנכרי בכספו מידי ישראל, ודאי שהם בבעלותו והלוקח מהם הרי הוא כגוזל את הנכרי, כנפסק ברמב"ם (הל´ גנבה פ"א ה"א) שהדבר אסור מן התורה ש"כל הגונב ממון משוה פרוטה ומעלה עובר על לא תעשה… ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון גוי עובד עבודה זרה…" (וכן פסק גם בהל´ גזלה ואבידה פ"א ה"ב), וכמותו נקט השו"ע (חו"מ סי´ שמח סעי´ ב). אלא שבנידון שלנו מדובר בקרקעות שרכשו הנכרים מנכרים או שלא נרכשו כלל.
בסיכום המאמר מובא:
* הכלל ש"קרקע אינה נגזלת" אינו קיים לדעת הרמב"ם והשו"ע כאשר נשתקע שם הבעלים הראשונים והגזלנים קנאוה לאחר יאוש הבעלים.
* אף לשיטת הרמב"ם והשו"ע אין הנכרים היושבים בא"י יכולים לקנותה ב"קנין גזילה", כיוון שעם ישראל לא התייאש מארצו ולא נשתקע שם ישראל ממנה.
* לדעת הרבה פוסקים אף אם כיבוש נחשב למעשה קנין זהו דוקא לאחר יאוש, לפיכך אין כיבוש הנכרים בארץ ישראל קונה, כיוון שישראל לא התייאשו מארצם ח"ו.
* בפשטות גם לדעות שאין לנכרים קנין כיבוש בא"י, נראה שיש להם קנין פירות באותם קרקעות.
* כיבוש הצבא בשטחי א"י מהווה קנין גמור גם על הקרקעות הפרטיות שיש לנכרים חזקת בעלות עליהן, אך הפירות הם שלהם כיוון שהצבא לא התכווין לזכות בהם, והלוקח מהם לפני שהתייאשו מסתבר שיש בכך גזל הנכרים.
* בשטחים שהם אדמות מדינה ואין לנכרים שום חזקת בעלות עליה אך הם שתלו בהם עצים בשנים האחרונות, נראה שבאופן עקרוני כיוון שהצבא גירש אותם מהשטח, גם העצים והפירות הם בבעלות הצבא, ולקיחת פירות אלו תלויה בהסכמת הצבא.
* בשאלות ציבוריות מעין אלו, יש לדון עם גדולי הפוסקים כיצד יש לנהוג למעשה, אשר ישקלו בדעתם גם את התוצאות הציבוריות העלולות לצאת ממעשה כזה או אחר, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול.

[לסיכום:]
1.אין להיות מוזן מהתקשורת שמשקרת ומסלפת את הדברים באופן מגמתי, בעיקר כשמדובר על צדיקים שמישבים את ארץ ישראל בנאמנות ובמסירות נפש.
2. סתם עקירת עצי פרי ללא תועלת אסורה מדין תורה. עקירה שיש בה תועלת: חישוף ציר, מקום מסתור של מחבלים, מל"מ וכל כיוצא בזה מותר ואף מצוה לעקור על פי הצורך.
3.עניין זה פשוט בכל הראשונים והאחרונים ומופיע ברמב"ם בהלכות גזילה ואבידה פרק א הלכה ב´ "אסור לגזול כל שהוא דין תורה,אפילו גוי עובד עבודה זרה אסור לגזלו או לעושקו ואם גזלו או עשקו יחזיר". (וכן נפסק להלכה בסימן שנ"ט. )
4.יש עצי זיתים הסמוכים ביותר לישובים ביש"ע שצה"ל אוסר על הערבים להתקרב למקומות אלו ולמסוק את זיתם כבר כמה שנים, ולכן הזיתים שגדלים על העצים הולכים לאיבוד – זיתים אלו הינם הפקר לפי דין תורה.

חג אורים שמח ויהי"ר שנזכה שכל גזילת הארץ תשוב אלינו במהרה וששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה.
שלמה,
Shlomo@makshivim.org.il

[קישורים נוספים:]
תשובת בית ההוראה של הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=15782
וכדאי לעיין בפרק שמירת הארץ – מתוך פניני הלכה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4031
פסק הזיתים הגנובים – הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=14711
עצי זית של ערבים? http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=14711
תחומין – כרך כ"ג, מסיק זיתי נוכרים הנטועים בתחום יישוב יהודי הרה"ג יעקב אריאל שליט"א.