בס"ד
שלום וברכה,
ברצוני לשתף במה שקרה לי לא מזמן שמציק לי ממש…
לפני כמה שבועות חיכיתי לאחותי ברכב (בחניה מחוץ לביתה של ספרית)… לאחר כמה דק' הגיעה מישהי שחיפשה חניה.. ומשום שכל החניות היו תפוסות היא חנתה במקום שאסור לה להחנות(למרות שהרחוב היה מאוד צר) ורכבה הפריע לי מאוד לצאת מהחניה. ניסיתי מלא פעמים לצאת מהחניה מבלי לפגוע ברכבה אך לא הצלחתי. פגעתי ברכבה ומרוב שנבהלתי כ"כ, נסעתי מהר מבלי להשאיר פתק ולראות איזה נזק גרמתי לה. למרות שאני חושבת שלא רק אני אשמה בסיפור, אלא גם האישה שחנתה במקום שכזה שלא הייתי יכולה לצאת מהחניה מבלי לפגוע ברכבה,אני מרגישה רגשות אשם קשות, אני לא מפסיקה לחשוב על זה. אני מתחרטת מאוד וגם ירד לי הביטחון.
אני אשמח אם תעזרו לי ותייעצו לי ככל האפשר.
תודה רבה על הכל ,
וחג פסח כשר ושמח.
שלום וברכה.
אכן, אדם מועד לעולם, גם אם הוא הזיק בלא מתכוון, וגם אם האחר היה שותף בגרימת הנזק. ייתכן, שבמקרה שלך יש מקום להקל, מכיוון שאי יכולתך לצאת, יכלה לגרום לך הפסד זמן, ובמקרה כזה – הפסד שאינו חוזר, מותר לפגוע במפריע. מה שנקרא בהלכה "אדם עושה דין לעצמו".
אולם, דבר זה תלוי אם באמת לא הייתה אפשרות לצאת בלי פגיעה.
מכל מקום, כדאי לנסות לברר בסביבת המקום, אולי הנהגת השאירה פרטים. ואם לא –
תני צדקה, וקבל על עצמך לא לחזור שנית על כך.
כל טוב.
