בס"ד.
שלום.
אני ילד מתבגר ולצערי אני נופל בניסיון. אחרי שאני נופל,אני מרגיש חרטא גמורה. אני מבקש סליחה מהקב"ה. אך אחרי שאני נופל אני כבר מתחיל להאבד תקווה. ביקשתי שהקב"ה יסלח לי פעם אחרונה, ולכן נזהרתי יותר אך לבסוף לא עמדתי בפתוי. מכאן אני מרגיש כבר שאני צחוק מהקב"ה והוא לא יסלח לי. אני מבקש ממך, עזור לי. אני רוצה לכפר על החטא פעם אחת ולתמיד!. לגמור עם זה.
שלום רב,
אוי, כמה עצוב לי שאני קורא את הדברים. אני מכיר את ההרגשה ואני מבין איפה אתה נמצא. העצב, היאוש והרצון להיות קשור לה' ובכל זאת אתה נופל.
אומנם דווקא מדבריך כשאני קורא אותם אני יכול לראות רצון אמיתי לעבודת ה', נפש אלוקית, שאיפות אמיתיות. מתוך דבריך ניתן לראות בבירור, שהחטא איננו משהו אמיתי בך אלא "נפילה". [כשאני קורא את המכתב אני דוקא רואה המון קדושה, המון טהרה, המון רצון והמון כוחות שאין ספק שהם בעצמם הוכלים וממגרים את החטא והרע מהעולם].
חייבים לדעת שהיום נופלים בחטא זה כ 80 אחוז מהציבור הדתי. אין זה אומר שזה בסדר, אין זה אומר שזה טוב, אומנם זה מחייב אותנו להבין, שלא כל מי שנופל בזה הוא רשע. זה עוזר לנו להבין שזו מלחמה, מלחמה שאנחנו נלחמים כולנו ביצר שה' לא נוטש אותנו אלא נמצא איתנו במלחמה, נמצא עם כולנו עם כל הציבור הדתי לאומי והנוער במלחמה לתיקון הברית. הוא לא חושב שאנחנו עושים ממנו צחוק, כי הוא יודע כמה זה קשה, הוא יודע שזו התמודדות. [הוא מצטער כשאנחנו נופלים כמו שאנחנו מצטערים, אבל עוד יותר שמח שהוא רואה שאנחנו קמים.. שאנחנו לומדים, שאנחנו מתפללים. וזה עדיף לו מכל הנפילות ]
בחטא שמירת הברית ישנם שני "טריקים" ידועים של יצר הרע, שכולנו נופלים בהם שוב ושוב ובהם צריך הכי הרבה להילחם:
1. היצר גורם לך להרגיש רחוק מה', שבעצם אתה חוטא, שבעצם אתה לא עובד ה', היצר גורם לך כל הזמן להסתכל על הנפילות ועל הדברים הרעים, הוא "עוזר לך להסתכל על הצדדים השליליים שלך ולא על הצדדים הטובים, על החטא ולא על ההשתדלות, על הרע ולא על הנשמה האלוקית על המעשים הרעים ולא על הטובים.
קודם כל כל יהודי ה' תמיד נמצא קרוב אליו ולא עוזב אותו לעולם. "עמו אנוכי בצרה" וה' רוצה בנו גם אחרי הנפילה, קודם כל בזכות "נשמה שנתת בי טהורה היא", תמיד!!!
ביחוד ובודאי באותם אלו שהם בעצמם רוצים להתקרב אל ה', אותם אלו שמצטערים על החטא ושמנסים לנצח את יצר הרע. עליהם בבירור ניתן לומר שהחטא הוא במקרה. הוא לא מבטא את מי שהם באמת, הם בודאי עובדי ה', שלפעמים נופלים.
אומנם כך דרך היצר הרע, שנסתכל על 0.5 אחוז הכוס הריקה ולא על הצדדים המלאים שהם הרבה יותר.
כל התורה שאנחנו לומדים המעשים שאנחנו עושים וכל הרגעים שאנחנו מצליחים שלא ליפול, אותה שניה אחת שלא הצלחנו להחזיק מעמד, אנחנו מחשיבים אותה הרבה יותר מכל הרגעים הטובים והטהורים שלנו. מכל אותם השתדלויות והתמודדויות הלימוד והתפילה שעשינו, אומנם ה', הוא בודאי מחשיב אותם יותר. וכך גם אנחנו צריכים להסתכל.
יותר מכך נדמה לך שאינך מנצח את היצר הרע אבל לדעתי אתה כן!
מהו ניצחון על היצר?
האם ניצחון על היצר אומר שלא תחטא אף פעם? אולי זה הניצחון השלם והנצחי.
באמת השאיפה שלנו היא שבסופו של דבר ננצח את כל המציאות הזה ונתקן אותה. אבל לא בטוח שאתה יכול לתקן את הכל.
לפעמים אנשים אחרי מלחמות מנצחים את היצר וזה ניתן.. לפעמים זה רק אחרי שמתחתנים.. לפעמים יש גם התמודדויות אחרי. כל אחד ויצרו הוא וקשייו הוא.
אומנם הנצחון לא נמדד לפי ביטול היצר לחלוטין.
ייתכן שביום אתה מנצח 30 פעמים ומפסיד פעם אחת.. היצר צריך רק שניה אחת בשביל לפגוע בך. יש לנו נטיה להחשיב את השניה הזו הרבה יותר מכמות הנצחונות שאנחנו גברנו על היצר ביום.
הנצחון הוא התנועה.. התנועה קדימה. כשאדם לא מתייאש.. כשאדם כל הזמן נע קדימה גם אם הוא נופל אז הוא המנצח!!
העובדה שאתה כל הזמן עם הפנים לה´, וגם כשאתה נופל אתה לא מסתובב אחורה אתה הולך ומנסה כל הזמן קדימה היא ניצחון אדיר.
הבחירה שלך בה´, הרצון העצום שלך לנצח את היצר הצער על החטא והחרטה ושוב הרצון העצום הפנימי הם המלחמה העיקרית ביצר הזה. זהו יצר שעיקרו הוא החדרת היאוש.. עיקרו הוא לייאש את האדם מהיכולת לעבוד את ה´. כשאדם לא מתייאש.. גם אם הוא עדיין נופל אבל הוא עם הפנים קדימה זה בעצמו בעצמו הנצחון.
צריך להעריך את זה.. לא למדוד יראת שמים באופן נמוך כאילו זה תלוי ב כמה חטאים עשיתי… העובדה שאתה כל הזמן במלחמה ובעצם אם נתבונן מנצח אפילו למעשה כ 95 אחוז מההתמודדויות. אז נפלת באחד, אבל זה רק אחד.. אל תתן לזה להפיל אותך, הרצון שלך להתקרב לה´ יותר חזק מזה מהנפילה הארעית. החטא הזה הוא חיצוני לך, הוא לא הרצון שלך, הוא לא מי שאתה, ועדיין אתה עובד ה´.. זה הניצחון.
צריך לדעת תיקון מידת היסוד שהיא קשורה להוצאת זרע לבטלה. היא התמודדות של הדור שלנו, לא שלך בלבד, זה כל הדור ולכן רבים הנופלים..
התיקון הזה הוא משימה של הדור.. והתיקון הזה לא נעשה על ידי אדם אחד..
[עוד נער ועוד בחור ועוד גבר שנופלים ולא מתייאשים, שנופלים ועדיין חפצים בה´, שנופלים ובתוך הנפילה זועקים "אבא תעזור לנו" זו התנועה שמנצחת את היצר, התנועה שהולכת וממגרת אותו מהעולם. ]אינך רואה איך התנועה שלך קדימה היא בעצם הניצחון.
היא מבטאת את הנשמה האלוקית שבך , היא בחירה בטוב שאולי לא הצליחה לגמרי להשתלט עדיין על כל החיים.. אנחנו לא מסתכלים על התלמיד שקיבל ציון הכי גבוה.. אצל הקב"ה מה שעיקר זה התלמיד שכל הזמן מנסה להשתפר ולא הכל תלוי בנו…
החיים בדור שלנו , דור של השגיות וחיצוניות גורמים לנו להעריך הצלחה באופן הלא נכון.. מהדברים שאתה כותב פה נראה שאתה מנצח יותר ממה שאתה חושב ואחד מהחיילים המובילים של עם ישראל במיגור היצר ותיקון מדת היסוד לקראת בואו של משיח. זהו נסיון שנפל גם עליך, תיקון כללי ששייך גם בך ונראה לי שאתה יחסית עומד במשימה טוב!!
אומנם אזור לשמוע לעצת היצרה שמרגיל אותנו להיראות רחוקים, להיראות לא טהורים ומפסידים.
וכאן אנו מגיעים לנקודה השניה שהיא הטריק של יצר הרע , [היאוש].
2. היאוש, והעצב הם תוצאותיו של החטא בעצמו.
ישנה תכונה מיוחדת ונוראית בחטא הזה של שז"ל שהוא כמו כוס מלאה יאוש שאדם שותה אותה.. כשאדם נופל בזה זה ממלא אותו יאוש.. ועצב.
לפעמים האדם חושב שהעצב והיאוש הזה הוא טוב. "כיצד אני, יכול ללמוד תורה ולהתפלל כשאני ככה חוטא." זה עצת היצר הרע. האדם מרגיש שהעצבות והריחוק מה´ זו הרגשה נכונה שהוא צריך להרגיש כעונש על מעשיו. – כל זה היצר הרע, היצר הרע!!!!!!!! היצר הרע גורם לך ליאוש הזה וזה חלק מהחטא עצמו.
היצר יודע, ככל שתיהיה מיואש, ככל שתרגיש רחוק, ככל שתגיד יותר "איך אני יכול להתפלל אחרי מה שעשיתי" , "אני לא יכול ללמוד תורה ככה" , ככה זה הדרך לעוד חטא, לעוד נפילה.
האדם לפעמים מרגיש של ללמוד אחרי החטא זה סוג של תשובה, להיות עצוב ולהיות מדוכא אחרי שחטאת, זה כאלו מראה שאתה באמת מצטער. אומנם הוא לא יודע שההיכנסות ליאוש ולעצבות והרגשת הריחוק מה', היא היא, תמונה בחטא עצמו והיא [הדרך לנפילה הבאה].
הדבר שצריך לעשות אחרי נפילה היא לקום.. ללמוד תורה, להתפלל, לטבול במקווה ולהתחזק!! להמשיך קדימה.. אם המשכת קדימה – ניצחת.. ניצחת את היאוש שהוא עיקר החטא. ניצחת את שורש החטא…
כי עיקר החטא של הוצאת זרע לבטלה היא שתמשיך להתייאש שתמשיך ליפול. עצם העובדה שאדם לא נופל ביאוש, ומתחזק – זה נצחון על החטא הזה שזה כל מטרתו, שנתייאש, שנתרחק, שנחשוב שה' רחוק מאיתנו.
עצבות ויאוש הם כוחותיו הגדולים של החטא והם מביאים אותנו לחטוא שוב. תמיד בשמחה. ניגונים, שירה, תפילה .. חיזוק הקשר לה´ וההבנה שה´ אף פעם לא נוטש אותנו זה דבר חשוב מאד.
אני ממליץ לך לקרוא את ספרו של הרב יהושוע שפירא "אשיב ממצולות" שעוסק בנושא… ומחזק מאוד!!!
העצה שלי בעיקר בשבילך להתחזק בעניין היא יותר להתחבר לעולם האמונה וההעמקה.
ככל שתלמד יותר אמונה, הבנת עומק התורה ועומק המצוות הדבר יחזק את הכוחות החיוביים שבך.
כשאדם מבין את התורה והמצוות יותר לעומק, את כוחותיו והיצרים והמעשים והנשמה וכו´, זה בונה בו יחס יותר חזק למצוות ואהבה יותר גדולה לעבודת ה´. זה בונה באדם כוחות עצומים של התמודדות.. כוחות גדולים יותר ושמחה יותר בעבודת ה´.
יותר מזה חטא שז"ל קשור לנושא הזה באופן מסויים והלימוד של הדברים בעומק הוא קשור במידה מסויימת לתיקון החטא.
לכן אני ממליץ לך ללמוד אמונה, אינני יודע מה רמתך ולמה אתה מתחבר, הרב קוק, חסידות ר´ נחמן וכו´, אבל אני ממליץ לך לבנות עולם יותר עמוק של עבודת ה´ כל הזמן ומתוך כך זוהי דרך ארוכה וקצרה בשביל להתחזק מול היצר..
לפעמים היצר הרע הזה הוא באופן עקיף כח חיובי. לפעמים הוא בונה אותנו, מדרבן אותנו להתחזק, "שבע יפול צדיק וקם" מתוך הנפילות מגיעים לעלייות יותר גדולות. התמודדויות אלו קשורות לכח שיש משהו שמניע אותנו להוציא את כוחותינו לפועל..
במידה מסויימת החטא של שז"ל שבא בגיל הנעורים הוא נובע מהעובדה שהאדם המתבגר מלא בהרבה כוחות שאינם מסודרים , חוסר הבנייה היסודית של כוחותיו גורם לכוחות העצומים שבו לצאת באופן בלתי מסודר בהתפרצות. זה קשור לחטא של שז"ל שמבטא את זה.. הבניין העמוק של החיים בונה כוחות ומסדר את נפשינו להיות יותר חיים את כוחתינו באופן היציב שלהם וקשור להשמרות מהחטא..
לכן באמת למוד התורה וביחוד לימוד האמונה, הוא הדרך העמוקה והאמיתית למלחמה ביצר.. האם זה ימגר אותו לגמרי? זה אינני יודע, לא אם זה יקח חודש, שנה או שנתיים, או עד לחתונה , מה שבטוח שכל התקדמות בעולם הרוחני, יותר ויותר תעזור לך להילחם, יותר ויותר תקדם אותך במלחמה..
אינני יודע כמה אתה קובע עיתים לתורה, אבל למי שנמצא בעולם בחוץ הדבר הוא כמו אוויר לנשימה. זה הכרחי, זה האוויר שלך.
כמה שעות ביום, או גם איזה יום בשבוע שמאוד מוקדש לעניין. אני בטוח שם תקבע עיתים לתורה זה ימלא אותך כוחות גדולים ומאוד יחזק אותך..
אציע לך עוד כמה טיפים בעניין..
אם אתה מרגיש שהיצר פגע בך, או משכהו לבית המדרש ואם זה לא ניתן..
אז צא לריצה ארוכה, היצר הוא חם דקות מסוימות אבל ההתעסקות בעניין אחר עוזרת לנו לקרר אותו..
כמו כן, תמיד אחרי נפילה, לך למקווה, לך תלמד משהו ותתחזק תחזיר לעצמך את הכוחות ותשמח בה´ שאוהב אותך.. אל תתיאש אף פעם.
אני לא סתם כותב לך את הדברים, אני באמת חושב שאם אתה מצטער ורוצה להתחזק, באמת זה מראה על הנפש האמיתית שלך. אני באמת חושב שאתה צדיק, שאתה צדיק שרק לפעמים נופל, ושבאמת אתה בדרך למעלה. [אני באמת חושב שה' לא כועס עליך כשאתה נופל, אני חושב שהוא "בוכה" איתך ביחד.. ] , שהוא מחזיק לך את היד מקווה שישר תקום ואתם ממשיכים אחר כך קדימה וכמו שאמרתי, הקימה הזו שווה לו פי מאה מכל הנפילות "מרובה מידה טוב ממידת פורענות", וכל מעשה טוב, תורה תפילה וכו' הם משמחים את ה' הרבה יותר מכל חטא שאנחנו גורמים .
ביחד, כולנו, אני ואתה והנוער שנלחמים ביצר כולם, כל כותבי המכתבים וכל אלה שממשיכים, ככל שנשמח יותר, נעבוד יותר, לא נתייאש, ולא נתעצב, נמשיך להתקדם, לחזק ולהתחזק , אנחנו מנצחים ומקדשים שם שמים!!!
הרבה הצלחה, ואני מקווה שקצת עזרתי, ואם יש לך עוד שאלות אני מחכה ומצפה ואשמח תמיד לעזור,
המשך לעבוד את ה' בשמחה,
אבי, wolfsonavi@gmail.com
