שלום כבוד הרב,
אני בת 17 וקצת מאיזור המרכז,
רציתי לברר מספר דברים שלא ברורים לי…
אני מכירה בחור כבר המון זמן ולפני כשנה התחלתי להרגיש שאני מתחילה לאהוב אותו…
אני בחורה ממש בישנית בקטעים האלו ולא אחת שיוזמת קשר ושיחה עם בנים.
הוא גם בחור מאד מאד בישן וגם לא יוזם מי יודע מה שיחות ודבורים עם בנות..
יוצא לנו לדבר ממש ממש לפעמים ולא שיחות ארוכות רק שבת שלום ולפעמים אם יוצא לנו להפגש לא מול הרבה אנשים הוא שואל אותי איך בלימודים מה ככה?! וכו'…
בתחילת השנה הזו אנשים התחילו לדבר עלינו שיש בנינו משהוא (לא שאני מבינה מה הטעם.. לפי דעתי שכל אחד יחי'ה את חי'יו ולא יתערב.. אבל דברים כאלה לפעמים לא קורים כי בחנו בכך…)
בעיקר דברו עלי שאני אוהבת אותו ויש בנינו משהוא.. עד שזה הגיע גם אליו… ושמעתי מחברות שלי שהוא שמע את זה ולא הגיב (הוא ממש בישן ולא אחד שישביץ כי שמע דבר כזה..)
עד שפעם אחת הגיע אלי הודעה בפלא' ממנו שהוא אוהב אותי וכו'… וזה לא הי'ה הוא אלה חברים שלו..
בקיצור(היו עוד מס' דברים באמצע) יש כל מיני רמזות וזה.. ואני מרגישה שבכל הזדמנות שיש לו הוא רוצה לדבר איתו ולהבהיר את הענין שזה לא בדיוק כמו שאומרים וכו'…
פעם אחת כשלמדתי הוא ביקש ממני שנפגש כי הוא צריך לדבר איתי ואני אמרתי שיש לי כמה דברים לעשות ואם לא אכפת לו אז שנפגש יום למחרת…
גם יום למוחרת לא נפגשנו והוא לא יצר קשר..
מדי פעם הוא שולח לי הודעה עם כל מיני תירוצים…
אני חיבת לצין שהיו לנו רבה הזדמנויות באמצע לדבר וליזום שיחות וזה פשוט לא יצא…
אני מרגישה שמאז הוא כאילו איבד את הסבלנות וכבר אין לו כח ואומץ ליזום שיחה איתי….
אני יודעת שלכל אחד יש זיווג מלמעלה והוא יבא בשעה שנכתב לו..
אני גם יודעת שאסור לדחות חתונה וקשר עם בן זוג כדי לא לפספס את הזיווג ..
ועכשיו, כשאני מסתכלת אחורה אני רואה שהיו לי הרבה מאד הזדמנויות לדבר איתו ו"לקדם ענינים" ואני ממש פוחדת שאולי אולי (חס וחלילה.. ואני מקו'ה שאני טועה..) פספסתי את הזיווג שלי…
אני לא מפסיקה לחשוב על זה… ומרגישה שפשוט פספסתי משהוא באמצע…
היתי שמחה לקבל ממכם תשובה מספקת… אם יש לי מקום לדאגה ואיך לנהוג אם תבוא עוד הזדמנות.. ואיך להתיחס לענין כולו…
תודה רבה רבה רבה,
ענבר
שלום לך ענבר.
אני מאוד מבין את ההרגשה שלך.
הנושא של ´מציאת החתן המיועד לי´ הוא נושא מאוד רגיש שמבלבל הרבה בני נוער. אנו מרגישים שזה נושא עמוק מאוד, וקשה לפעמים להגדיר היכן הנושא הוא בתחום ההשתדלות שלנו, והיכן צריך להתחשב בשיקולים כמו ´פספוס בן הזוג´.
תראי ענבר, אומר קודם כל הגדרה ואחר כך אסביר.
הקב"ה מנהיג את העולם באופן כזה שהזיווג שלך יהיה אחד שמתאים לדרישות השכליות שלך, ולדרישות התורניות שאת צריכה לצפות מהחתן שלך.
זה לא יכול להיות שנחשוש שמא החתן שלנו לומד בתיכון חילוני ואולי אני מפספסת אותו, וכן לא יכול להיות שנתחיל לחשוש בגיל בת מצווה לכל בחור שמוצא חן בעינינו.
כיוון שיש בעתיות להתחיל קשר שלא למטרת חתונה בטווח לא רחוק מדי, הרי שהקב"ה בעצמו אומר לך שזה לא הגיל שאת צריכה לעשות השתדלות בנושא הזה, ואת צריכה לסמוך על הקב"ה שהוא ישלח לך את הזיווג המתאים לך בזמן הנכון.
יש נערות שמאוד מסתבכות עם העניין הזה, ואחרי שהן נפגשות פגישה ראשונה עם בחור, הן חוששות לומר לו שהקשר לא מתאים כי אולי בכל אופן זה הבעל שהקב"ה ייעד להן ואיך הן יפספסו את השידוך.
החשיבה הזאת היא לא נכונה, ואנו מצווים לפעול בכלים שלנו, היינו לראות שיש התאמה בכיוון שלנו בחיים, אידאלים משותפים, לראות שיש איזה קשר רגשי מסויים, והתאמה תורנית, והקב"ה ורק הקב"ה מבין בענייני שידוכים וזיווגים והוא יסייע לנו שנתחתן עם האדם המתאים לנו.
עוד הייתי רוצה להעיר שאומרים בשם האר"י ז"ל שבדור שלנו כבר לא שייך הביטוי הזה לפספס את השידוך, ויש לזה טעמים קבליים שאין אני רוצה להכנס אליהם.
לסיכום- כיוון שאין ביניכם קשר ממשי, לדעתי לא צריך להתחיל קשר בשלב הזה, אלא את צריכה להיות רגועה ושלימה עם עצמך שאת עושה רצון ה´ בזה שאת לא מתחילה קשר כמה שנים לפני שאת מתכננת להתחתן. את עדיין צעירה וחבל לך להכניס את עצמך לקשר, יש עוד מה להספיק בחיים לפני שתכנסי לקשר מחייב.
אם את מרגישה שיש עוד פרט שהיית רוצה לומר לי, או שיש שינוי כל שהוא והיית רוצה לשאול תוכלי לשלוח לי SMS לפלאפון 0544880819.
בהצלחה רבה וכל טוב,
ליעד.
