שלום וברכה,
אני עברתי השנה בי"ס שבו השכבה מחולקת להמון קבוצות מכל הסוגים…
כיוון שהרגשתי צורך להיכנס לחברה, ליד כל בת התנהגתי בצורה שונה.
אני מרגישה שבחברת פרחות אני מנסה לחקות אותן-ולא רק זה אלא שכבר יצא לי המון פעמים לשקר והמצאתי להן כל מיני סיפורים על עצמי…
בחברת צדיקות-אני מנסה להיות כמון,
ובסופו של דבר אני לא מוצאת את עצמי.
אין לי מושג מה לעשות, ואני לא מסוגלת להגיד לבנות ששיקרתי-אין מצב!!!
אני ממש אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי איך לצאת מיזה…
תודה וחג שמח…
שלום לך שואלת יקרה!
קודם כל סליחה על העיכוב במתן התשובה, השאלה משום מה התעכבה בצינורות הוירטואלים…
ולשאלתך – השאלה שלך טובה מאוד וחשובה מאוד, והיא חושפת פן מאוד טבעי ומתבקש בתוכך – הרצון להתקבל ולהיות אהודה. כמאמר השיר – "כולנו זקוקים לאהבה, כולנו זקוקים לקשר". ברור שכאשר את עוברת למקום חדש, את מנסה למצוא את מקומך בתוך החברה החדשה, וזהו תהליך אשר מחייב אותך להתאים את עצמך למצב החדש, ולגלות מי את בתוכו.
אני רוצה לספר לך שלמרות שאני מן הסתם מבוגרת ממך בכמה שנים, גם אני עברתי תהליך דומה, כאשר עברתי השנה עם משפחתי למקום מגורים חדש.
אין ספק שהתחושות האלו חזקות אצלך גם בשל השלב שבו את נמצאת מבחינת גילך, גיל שבו עדיין מחפשים זהות, והיא אינה מגובשת לגמרי.
אל תחמירי עם עצמך, ואל תראי את עצמך כ"צבועה". יתכן שהמצב הזה הוא דווקא ההזדמנות שלך לשאול את עצמך את השאלות שטבעי ונכון לשאול בגילך – מי אני? במה אני מאמינה? איך אני רוצה לראות את עצמי? אני בטוחה שעם הזמן יתבררו לך התשובות, תחושי יותר שלמה עם מי שאת, ותתחברי למי שמתאים לך להתחבר.טבעי בשלב הזה בו את נמצאת בחיים שלא תדעי בדיוק איפה את עומדת-זה בסדר. בנוגע לשקר- נסי שלא להגיע למקומות כאלו כי הפגיעה העיקרית היא בך ובעולמך הפנימי ולא באחרים. את זו את ואין סיבה לנסות ולהיות משהו אחר. אפשר לנסות ולבדוק אם איזה חברה חיותר נוח וטוב לי ואז זה לא קשור לשקר אלא לרצון למצוא מקומך.
תוכלי לשאול ולברר בשמחה .אך טוב והצלחה!
שפרה
shiframish@gmail.com