יעקב נשאר לבדו בעבר הנהר השני, כל הילדים שלו ורכושו בצד השני. ופתאום מגיע איש להאבק עמו.
מדוע יעקב נשאר לבדו בעבר הנהר כשכל ילדיו ורכושו מהצד השני?
הגמרא ורש"י מבארים שיעקב אבינו חזר להביא פכים קטנים שנשארו מהעבר השני של הנהר. כי ´צדיקים ממונם חביב עליהם מגופם´.
הסיבה הזו קצת מוזרה, יעקב אבינו אדם עשיר, שאומר לעשו שהוא לא צריך כלום, ויש לו הכל, חוזר באמצע הלילה לעבר השני של הנהר כשכל הילדים שלו בצד השני, והוא מפחד מפני מאבק עם עשו, וכל זה בשביל פכים קטנים שנמצאים מהעבר השני? זאת לא הגזמה?
יש מן הפרשנים שאמרו כי אכן יש כאן איזו ירידה של יעקב שבגללה הוא מגיע למפגש הקשה עם האיש – מלאך, והוא אכן לא אמור לחזור לאותו מקום.
פרשנים אחרים אומרים שאולי בתוך פכים אלו היה שמן שיועד ליצוק על המזבח שהוא תכנן לבנות עבור ה´, והוא לא רצה להשאר בלעדיו.
אולי אם ננסה לראות מה קרה אחר כך, נבין גם את ההתחלה.
אחרי שיעקב נשאר, מגיע אותו המלאך, נאבק עם יעקב עד הבוקר, בסוף המאבק, המלאך משנה את שמו של יעקב לישראל, מהלך שמתקבל אחר כך על ידי ה´, שאומר לו בעצמו שמעכשו יקראו לו ישראל ולא יעקב.
מהו ההבדל בין יעקב לישראל?
יעקב – הוא מושך בעקב, הולך אחרי עקבו של אדם אחר, מתפרנס יותר מעשרים שנה מבן דוד רמאי. אבל ישראל הוא אדם שיודע לנהל גם מלחמות, ´שרית עם אלוקים ואנשים´, הוא אדם עצמאי שיודע לנהל, אדם שמתחיל כבר את ´עם ישראל´.
הגמרא אומרת, שגויים שבאים לארץ ישראל, ורוצים לקחת ממון, מותר לחלל שבת בשביל להלחם בהם, נכון שזה לא פיקוח נפש, אבל מדינה לא יכולה לוותר על שום רכוש שלה, אם רכוש של מדינה מסויימת או אזרחים של אותה המדינה הופך להיות הפקר, המדינה יכולה להפסיק לתפקד כמדינה, חלק מתפקיד המדינה הראשון הוא לשמור על רכוש אזרחיה, זה לא זכות, אלא חובה שלה.
לאדם פרטי מותר, וגם רצוי לפעמים לוותר על ממונו, להשאיר דברים בצד השני של הנהר, אבל לעם אסור.
יעקב אבינו, עובר לצד השני של הנהר בשביל לא לוותר על שום חפץ מהחפצים שלו, בשביל להפוך מאדם פרטי לעם, ששומר על החפצים שלו, לא כרכוש ממוני, אלא כרכוש כללי, של כל עם ישראל, ובאמת באותו זמן, ובדיוק באותו עניין הוא מנהל את המאבק הראשון שלו, שבו ידו על העליונה, ובו הוא מוכתר כעם ישראל.
שנזכה לדעת לחיות כעם ישראל בארץ ישראל!!
שבת שלום!
חברים מקשיבים
