פסיכולוגיה בתורה

שלום לך.

השאלה שלך יפה ומעידה מלבד יופיה על חשיבה מיוחדת שיכולה לשמש לך בתור כלי חשוב בעבודת ה' שלך.
זה נכון שהיהדות היא לא דת ככל הדתות שנוצרה ממשבר פנימי אבל לא מהאמירה הזו היא חיה.
זה שיש ניצוץ לכל יהודי זה נכון, אולם ההבדל האמיתי בין היהדות לשאר הדתות הוא מהותי הרבה יותר וקשור למעמד הר סיני, הוכחות שכליות ורציונל טהור.
הקב"ה מבטיח לנו בתוכחה בספר "ויקרא":
"ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם, כי אני ה' אלוקיהם."
הרב דסלר כותב 'במכתב מאליהו':
שישנה הבטחה מיוחדת בה מובטח לכל יהודי, שגם אם הוא יהיה שקוע בשיא הגועל-נפש של העולם,תמיד תישאר לו נקודה אחת,(כמו המקרה של אלעזר בן דורדיה שלא היה אדם שהיה שקוע ממנו בתאוות ואחר כך זכה להיות ר' אלעזר..) מקום של האחזות ממנו תוכל להיוולד התשובה שלו, אולם, עדיין ניתנת בידי אותו יהודי הבחירה החופשית לטשטש ולמחוק אף את אותה נקודה, את אותו ניצוץ.
לא אני ולא אתה יודעים מה היה קורה אילו היית גדל בתור יהודי בין מוסלמים.
לא יודע למה אתה כבר כל כך משוכנע שלא היית חוזר ליהדות, אבל אם תשים לב, אין סתירה בין הדברים הללו.
מצד אחד הנקודה הזו, הניצוץ האלוקי ואילו מצד שני, הבחירה החופשית.
זה שאתה רואה כל כך הרבה אנשים שכאילו סותרים את זה, חיים כחילונים ולא איכפת להם,זה לא משהו בעצם כמו שזה קשור לאיך שאתה רואה אותם.
הניצוץ היהודי קיים, מה כל אחד הולך לעשות איתו זה כבר משהו אחר.
חשבת פעם מאיפה מתחיל כל העניין הזה של ה'אני הולך לחפש את ת'עצמי?'
אז חבר אחד שלי, חילוני, חיפש את עצמו והתחיל תהליך חזרה בתשובה קלאסי ועכשיו הוא הולך עם כובע וחליפה.
חבר שלי אחר, חילוני גם כן, שלח לי אתמול מייל מהמקדשים של הודו וכל עניין הנירוונה שלו,זו התגלמות החיפוש שלו…
ולא תאמין, אבל גם תופעת הדתלשי"ם, זה גם עניין של חיפוש.
הנשמה סובלת, טובעת בבלבול, חיפוש עצמי, רוצה ולא יודעת מה, ו…מתחיל איזה תהליך.
המנוע לכל זה,האש הזו, הוא הוא הניצוץ היהודי שמחפש…
האנרצייה, כוח ההרגל, אלו לא דברים שאמורים לפגוע בבחירה שלך,בניצוץ.
בשורה התחתונה: הניצוץ שם, בתור כלי, חומר גלם, אפשרות.
מה תעשה איתו, כמה ואיך, זה כבר תלוי בך.
לשאלה השנייה:
יש ביהדות בהחלט הוכחות מוחלטות ולא רק זה, אלא הם גם ההוכחות הכי מוחלטות שיש לנו בחיים.
ובכלל, תגדיר הוכחה מוחלטת?
אם תיכנס קצת לעומק, תגלה שבעיקרון אין דבר כזה הוכחה מוחלטת לשום דבר.
הדבר היחיד שיכול להיות הכי מוחלט, שכלי, אקסיומתי, זוהי הדת והוכחת הדת.
לא יודע אם עברת יהודי יהודי, בדקת, חקרת ומצאת שבאמת הוא מאמין בבית המקדש בגלל שככה כתוב…
אף על פי כן, למרות שמצד האמת אין דבר יותר חזק, אבסולטי מאשר ההוכחות של היהדות עדיין באיזו שהוא מקום באמת צריכה להישאר כאן אפשרות הבחירה החופשית.
תמיד יהיה לך איזה פילוסוף, קוקו במדים שיבוא ויטחן לנו ת'מוח עם מילים מאוד יפות ש…
'אולי בכל זאת' ו'בהתחשב בנסיבות'…ואז פתאום תמצא את עצמך מדבר עם הלב שלך:
'רגע רגע…אבל אולי הוא צודק, למרות שהסיכוי אפסי' ופה, נכנסת לנו גם האמונה.
להבדיל מכבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אנחנו מכירים בעובדה שלא הכול שפיט, וכל כל דבר אפשר לפורר לביסים קטנים כדי שהשכל המוגבל שלנו יתחיל לנסות לעכל.
וגם זה כבר קשור לאמונה, לדברים וחוויות שאי אפשר לקפל אותם לידי כללים, חוקים והנחות יסוד.
אבל אני לא חושב שזה קשור להפוך על הפוך אלא יותר למשחק החיים.
אלא החוקים וזו בעצם המטרה שלנו, לבחור נכון.

מקווה שקצת עזר לך, יכול להיות שהתכוונת למשהו אחר, טבעי לגמרי.
אם אתה לא מסכים, בא לך להעיר, להאיר או אין לי שמץ…בכיף.

רק טוב,
אבינועם
avinoam811@gmail.com