פער בהשקפה בין בני זוג

שלום לך,

יישר כח על הפניה.

אני חושב שצריך לחלק את הבעיה לשני חלקים. א. עצם חילוקי הדעות. ב. איך מתמודדים במישור המעשי.

לגבי עצם חילוקי הדעות, אני לא חושב שיש כאן בעיה. יש הרבה בני זוג שחלוקים ביניהם אידאולוגית בהרבה דברים. מה שחשוב כאן זה ההבנה והסימפטיה לצד השני. לא משנה מה עמדותיך, אתה צריך להבין שיש גם חסרונות בשיטה שלך, ויש יתרונות בשיטה השניה. אפשר בהחלט להכריע לכיוון זה או אחר, אבל צריך לדעת שבעיקרו של דבר 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים'. יש מקום בעולם גם לסוברים כך, וממילא היחס צריך להיות מלא אהבה ומלא רצון ללמוד מהיתרונות של הצד השני.

ברמה המעשית, הבעיה יותר קשה כי צריך להחליט על כיוון אחד. אני חושב שיכולים להיות כמה פתרונות. אפשר בכל סוגיא להתפשר, או שכל אחד יתפשר במשהו אחר, ומצד שני אפשר גם להחליט שתלכו לרב שמוסכם על שניכם ותעשו מה שהוא יורה לכם. בכל אופן, די ברור שאין הרבה משמעות מעשית. חוץ ממקומות ממש קיצוניים, במוסדות החינוך, יש גם ממלכתיים וגם יצהרניקים, וגם הישובים הם 'מעורבים'. ההחלטות בנושאים האלו שייכות בעיקר לגיל יותר מאוחר, ואז הילדים יוכלו להחליט ויהיה להם גיבוי והערכה מצד שני ההורים.

באופן כללי, אני מאד מאמין שהאהבה יכולה להתגבר על כל דבר, בתנאי שבאמת יש נכונות שלכם לבוא איש לקראת רעהו. לא צריך 'לותר' על שום דבר. צריך להבין שהקב"ה רוצה שיהיו באומה גם 'ממלכתיים' וגם 'פנאטיים' רק שכל צד צריך ללמוד מהשני ואולי גם לנסות להשפיע עליו אבל לא חס ושלום לריב. אם באמת אתם חשים שהדבר בנפשכם, ושאתם מרגישים שיש כאן ויתור, אז באמת יש מקום לותר על המשך הקשר, אבל אני חושב שהדרך הזו אינה טובה ואינה מועילה בחיים בכלל ובבחירת בן זוג בפרט.

כל טוב, מקוה שהועלתי במעט. אם אתה חש שהשאלה לא הובנה כראוי או שיש לך תהיות ושאלות נוספות, הן תתקבלנה בשמחה במייל שלי.

טוביה
tsbias@Actcom.co.il