בס"ד
לעילוי נשמת עמוס בן שרה
פרשת כי תשא
["ויהי ברדת משה מהר סיני… ומשה לא ידע כי קרן עור פניו. וירא אהרון וכל בני ישראל את משה.. וייראו מגשת אליו".] (שמות לד כט)
בפרשתנו אנו רואים את המדרגה העליונה אליה הגיע משה רבינו. שיא המיצוי הרוחני של האדם. התקרבות כה גדולה לקב"ה עד שהגוף נעשה מזוכך והעור נעשה לאור.
אולם נשאלת השאלה, מדוע רק עכשיו לאחר קבלת הלוחות בפעם השנייה זכה משה רבינו להגיע למדרגה זו של נבואה, למה לא קודם לכן בקבלת הלוחות הראשונים?
ראשית כל נזכיר את הביקורת שחז"ל לומדים מכאן כלפי עם ישראל, כפי שמביא רש"י – "בא וראה כמה גדולה כחה של עבירה – שעד שלא פשטו ידיהם בעבירה, מהו אומר (שמות כד יז) ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל, ולא יראים ולא מזדעזעים. ומשעשו את העגל, אף מקרני הודו של משה היו מרתיעים ומזדעזעים".
אך עדיין לא מובן מדוע לאחר קבלת הלוחות הראשונים לא קרן עור פני משה, ומדוע לא הגיע למדרגה כה גבוהה של נבואה.
השינוי היה כתוצאה מהתשובה והתפילה של משה.
לאחר מעמד הר סיני, בני ישראל נפלו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, וחטאו בחט העגל שגובל בעבודה זרה. כדי להתרומם מחטא זה משה רבינו נדרש ללמוד כיצד לשוב בתשובה, ולכן ביקש מריבונו של עולם "הודיעני נא את דרכיך". הקב"ה לימד אותו י"ג מידות של רחמים ואת כחה ועצמתה של התפילה והתשובה.
על ידי ההתרוממות וההתעלות מהחטא הגיע משה למדרגה גבוהה לאין ערוך מזו שהייתה לו ולעם ישראל קודם החטא. מכח התשובה, והתפילה על עם ישראל – משה הגיע למדרגה של נבואה וזיכוך רוחני שאין דומה לו.
מה אנחנו יכולים ללמוד מכך לעצמנו?
על כל דבר קטן שאנחנו מתפללים ושבים בתשובה אנחנו עולים ומרוממים איתנו את כל עם ישראל ואת כל העולם.
גם אם לא מדובר על חטא פרטי שלנו אלא על נקודה שדורשת חיזוק בעם ישראל, עניין שדורש תשובה והתעלות – כאשר אנו מתפללים ועושים תשובה אנחנו מתעלים למדרגה גבוהה יותר.
מכח זה שאנו ערבים זה לזה התשובה שלנו איננה פרטית, ולכן היא מושפעת מהמדרגה הרוחנית של העם, וגם משפיעה עליה כמובן.
בע"ה שנזכה לשוב בתשובה שלמה ולעלות מעלה מעלה.
שבת שלום
