צבא או לימוד תורה?!

בס"ד

שלום לך,

שאלה טובה שאלת. כל מה שכתבת נכון, ולמעשה בסוף דברייך ענית בעצמך על השאלה. נכון הוא שמצבו של עם ישראל נקבע על פי מדרגתו הרוחנית, ועל פי מה שנקבע בשמים, ולא על פי הכוח הפיסי. לכן חשוב מאוד במיוחד כעת, שכולנו נתחזק ככל יכולתנו בתורה, במעשים טובים, בשמירת הלשון וכדומה, וכמובן בתפילה לה' שיושיע אותנו ויגן על תושבי הדרום ועל חיילינו שלוחמים בגבורה בשדה הקרב. כך נוכל בעז"ה לתרום את חלקנו לניצחון על האויב.

עם זאת צריך לדעת שה' ברא את העולם כך, שכל שפע רוחני צריך להתבטא ולצאת אל הפועל דרך כלים גשמיים. לכן אדם צריך לעבוד לפרנסתו אע"פ שהפרנסה נקבעת בראש השנה, ולכן בכל דבר שאנו רוצים להשיג אנו משלבים תפילה והתחזקות רוחנית ביחד עם השתדלות מעשית. גם בעניין הגנת הארץ, ישנה מצוה להילחם בפועל כדי להגן על עם ישראל, וכל מי שעוסק בכך מקדש את השם בחייו, ואם ח"ו נפל בקרב, הוא מאלו ש"אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם". ישנן דרכים שונות לשילוב שתי החובות הללו – לימוד התורה והשירות בצבא – וכל בחור בוחר את המסגרת המתאימה לו ביותר לשם כך.

בעניין מה שכתבת שאם נהיה במדרגה ראויה ה' יילחם לנו, צריך לדעת שאין אנו רשאים לסמוך על הנס. מעבר לכך, ישנם מאמרי חז"ל המורים על כך שעשייה שהיא דרך הכלים של העולם הזה, עדיפה ומעולה יותר מזו שנעשית בדרך נס, מכיון שכך מתעלה ומתקדש העולם הזה בעצמו ולא צריך "לשבור" את חוקיו לשם כך. ולמשל אנו מוצאים במדרש (איכה רבה, פתיחה, ל) שדוד המלך שעשה מלחמה בעצמו עדיף על חזקיהו שה' עשה לו נס. ויש שכתבו שבכך טעו המרגלים שהעדיפו להישאר במדבר שבו ההנהגה היתה ניסית, מאשר להיכנס לארץ שבה צריך לפעול גם בדרך הטבע.

יהי רצון שנזכה להתחזק בכל התחומים, בלימוד, בתפילה ובמעשה, ושעל ידי כך נזכה בעזרת ה' יתברך לישועות ונחמות, להגנה על כל חיילינו ועל כל אחד מעם ישראל מכל פגע, להשמדת כל האויבים ולכיבוש כל מרחבי ארצנו, במהרה בימינו אמן!

כל טוב,

יוסף
yosefrez@gmail.com