צדיק ורע לו רשע וטוב לו

בס"ד

שלום רב לשואלת!
שאלה טובה.
שאלו אותה רבים וטובים לפנינו.
איך תתכן מציאות של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"?

נניח שיש שני אנשים הנמצאים בחוף עם יהלומים.
היהלומים מכוסים בחול וקשה למצאם.
אחד האנשים עבד קשה, התלכלך, הזיע והתיגע והשיג כמות יהלומים נכבדת,
והשני לא טרח- ישב, נהנה, שחה בים נח ונפש.
אילו לא היינו יודעים על מציאת היהלומים- האדם הראשון היה נראה לנו "פראיר", מסכן… לעומת זאת האדם השני היה נראה לנו שמח ונהנה.
אך זה במבט שטחי!
כשהיינו שומעים על היהלומים, היינו מביטים בחמלה על אותו אחד שלא אסף.
"האם יצאת מדעתך? יכולת לאסוף יהלומים ולא עשית זאת??"
"רציתי לנוח, לנפוש, לשמוח…"

אפשר להביט על העולם הזה ממבט שטחי. באותו מבט נראה לנו שמי שבאמת נהנה הם אלו שמכייפים, אלו הנהנים הנאות גופניות.
אך כשמבינים מהו השכר על קיום מצוות נוכחים לדעת שגם אם עבדנו קשה אנו אלה שאספנו את היהלומים!!

רובד נוסף ניתן להסביר במשל הבא.
נניח שחייזר בא לבקרנו מהכוכב שלו.
הוא נקלע לחלון מואר ומסתכל דרכו.
לחרדתו הרבה הוא רואה תינוק קטן מוחזק בכח ואיש בבגד מוזר מחדיר לזרועו מחט.
התינוק צורח, ניכר שהוא סובל.
החייזר נכנס כרוח סערה אל החדר וניסה להציל את התינוק.
למה…?
הדבר נראה רע בעיניו כיוון שלא הבין את כל הסיטואציה.
הוא לא הבין שהאיש הינו רופא האמור לעזור לילד ולא להרע לו.
שבעצם מעשהו של הרופא הינו מעשה טוב!

לעיתים אנו מביטים על פעולות של הקב"ה כמו חייזרים.
איננו מבינים את המשמעות המסתתרת, ולכן דברים מסויימים נראים לנו רע בעוד שהקב"ה מעניק לנו אותם כדבר טוב.
אם יש אדם העובד את ה´ וחייו בעולם הזה אינם טובים [לפי ההגדרה שלנו]-
אנחנו מאמינים שיש סיבה מאחורי מה שה´ עושה לו.
יתכן שכך הוא יזכך את נשמתו לפני העולם הבא, או שמטרתו של הסבל היא שיתקרב אל ה´ יותר.
אין אנו מבינים למה, אך אנו בטוחים שזה לטובה.

כמו כן- אני לומדת בחברה חילונית, באוניברסיטה.
אין לי ספק שבהנאות הגוף, האדם שאינו שומר תורה עולה על זה השומר מצוות.
אולם האם הם מאושרים יותר??
חד משמעית- לא.
ההנאות הפיזיות של הצלחה –כסף- כבוד
לא הם אלו המעניקים את השלווה הפנימית.
את יודעת שאחת מן הערים בה יש תוחלת חיים מהגבוהות בארץ היא בני ברק?
זהו נתון מוזר ביותר כיוון שהיא אחת מן הערים העניות ביותר!
מסבירים זאת בשלווה פנימית שלא קשורה לתנאים הפיזיים בהם נתון האדם.

מספרים שפעם חיפשו את ר´ זושא בעיירה.
(אני מקווה שאני מדייקת בשם ובסיפור, אך העיקר הרעיון..)
אמרו למחפשים:
"מצאו את האדם העני ביותר- זה ר´ זושא"
חיפשו חיפשו ומצאו.
באו אליו ושאלוהו "אתה האדם העני ביותר בעיירה?"
הביט בהם ר´ זושא בתמיהה. "אני?, נראה לי שטעיתם, איני עני כלל.. יש לי בגד ללבוש, פת לחם, אני עני?"
ר´ זושא היה עני מרוד.
הכל תלוי בצורת ההסתכלות-
האם אני מצליח בחיים, האם אני עני או עשיר.

את כותבת-
"ולהם לא הולך כלום כמו שצריך לא מצליחים הכל מסובך ומסתבך…"
האם הבטיחו לנו בעולם הזה גן של וורדים??
הדברים מסובכים!
מטרתנו היא להתיר קשיים, לעמוד בנסיונות, לחפור עמוק ולבסוף למצוא את היהלומים…

מקווה שעניתי.
אני מצרפת את האימייל שלי ואשמח אם תחזרי אלי לשאלות והבהרות נוספות.
רחל.
rachelulu@walla.com