בס"ד
אחרי ראש השנה, בו אכלנו במשך יומיים וחצי ועלינו בכמה קילו – גרמים, התפללנו, שרנו, וגם עשינו אמבטיית "תשליך" בבאר הקרובה – מגיע הזמן שבעזרתו נוכל לעשות דייטה – [צום גדליה].
[השאלה]
אבל נרצחו בהיסטוריה שלם עם ישראל, הרבה מנהיגים, רבנים, מלכים, ואפילו [נביאים]!
אז למה דווקא נקבע צום גדליה כ"צום לדורות" במעגל השנה?
את התשובה אפשר למצוא לפי מבחן התוצאה…
[מה הסיפור (שמזעזע)? בקצרה (ירמיהו פרקים מ' – מ"ג)]:
[א. גלות וקיבוץ]
נבוכדנצאר מלך בבל, אחרי שהחריב את בית המקדש והגלה את העם לבבל, השאיר בארץ ישראל שארית פליטה מהעם בהנהגת גדליה בן אחיקם, בציווי לעבוד את האדמה בארץ.
אחר כך =, ציווה את עבדו – נבוזראדן רב טבחים, לשחרר את הנביא ירמיהו מכלאו, שילך לאשר יחפוץ. ירמיהו בחר להישאר בארץ.
העם שנשאר בארץ, וגם אלו שברחו לארצות הקרובות לארץ לפני הגלות, החלו להתקבץ מחדש ולעלות שוב לארץ ישראל תחת הנהגת גדליה בן אחיקם ועבדו את האדמה.
[ב. האזהרה]
תומכו של גדליה, יוחנן בן קרח, הזהיר את גדליה שעומדים להתנקש בחייו, אך גדליה לא האמין שדבר כל – כך מזעזע (עקב המצב בשטח) יכול לקרות.
[ג. הרצח]
והנה הגיע [החג הראשון] שאחרי החורבן – ראש השנה.
ישמעאל בן נתניה, שהיה מזרע המלוכה, מרוב קנאה (וגם בגלל שהוסט על ידי מלך בני עמון), קם באמצע החגיגה עם אנשיו והרג את גדליה, את תומכיו, ואת הנציבים הבבליים ששם.
כשהגיעו העם ([80 אנשים בסך הכול]) להעלות מנחה ל-ה' במקום בו היה ניצב לא ממזמן בית המקדש, כדי שלא ייוודע דבר הרצח – הרג אותם ישמעאל והחביא אותם בבור.
[ד. הנבואה והבחירה]
מפחד מנקמה של יוחנן, ברח ישמעאל אל מלך בני עמון) והעם נשאר ללא מנהיג, לכן הם פנו אל ירמיהו לשמוע את דבר ה'.
ירמיהו מתנבא ומורה לעם להישאר בכל זאת בארץ והקב"ה ישמור עליהם, אבל העם בוחרים, בניגוד לאזהרת ה', לברוח מנקמת בבל ולרדת למצרים.
[הסיפור ממשיך]
כנבואת ירמיהו, 70 שנה לאחר החורבן, עם ישראל מתחיל בפעימות גאולה, להתעורר לשוב לביתו – לארץ ישראל.
הצהרת כורש, עליית זרובבל, עליית עזרא ונחמיה ועוד…
אבל הייתה בעיה ממש גדולה – רוב העולים היו "מדלת העם", פשוטי עם, עם הארץ וכדומה…
כל האליטה של עם ישראל, למרות כל הקריאות של המנהיגים ואפילו של [הנביאים] – העדיפו [להישאר בגלות]
