צניעות- ויכוח עם חברה שמאד שונה ממני

שלום לך

אני מרגיש שהשאלה שלך עוסקת בעצם בכמה נושאים שונים שצריכים כל אחד בירור בפני עצמו.

[הלכתית]

קודם כל, חברה שלך יכולה לצחוק עד מחר, אבל עדיין פסיקת ההלכה היא שחייבים לכסות את המרפק בכל מצב. לגבי צבע אדום, ההלכה היא שאסור ללבוש אותו משום שהוא מושך את העיין. כיום יש הרבה סוגי אדום מצד אחד, גם סוגים עדינים שלא מושכים את העין, ומצד שני, הרבה יותר בנות הולכות עם אדום, כך שאנשים התרגלו לכך, לעומת המצב פעם שללבוש אדום היתה אך ורק משמעות של פריצות. יחד עם זה, עדיין ההלכה נשארה להמנע מלבישת צבע אדום באופן כזה שמושך את העין.

[הרגשה אישית]
אם ההרגשה האישית מונעת איתנו מאיסורים, זה בסדר, אבל כמובן הבסיס צריך להיות – הציווי של הקב"ה. כך חז"ל אומרים שאדם לא יגיד, שהוא לא אוכל חזיר מכיון שהוא לא אוהב את הטעם וכדו', אלא רק משום שה' ציווה.

כל זה כתבתי רק בשביל הידע האישי שלך, אבל אני לא חושב שיש לזה באמת קשר לשאלה שלך. זה משום שבשאלה שלך בעצם היו שני דברים אחרים לגמרי.

[עמידה על שלך]
אם הבנתי נכון, הבעיה העיקרית היתה שלא היה לך מה לענות לה. אני מתאר לעצמי שזה יקרה לך עוד הרבה פעמים בחיים – יתקפו אותך על דברים שבאמונה ושבמסורת שלא יהיה לך מה להגיד, וזה מצב באמת מאד מביך.

באמת איך מתמודדים עם מצב כזה?

קודם כל, מצבים אלו בהחלט צריכים לדרבן אתכן ללמוד בעצמך, לברר בעצמך את הטעמים, את ההלכות, שתוכלי פעם הבאה להגיד – כך כתוב בהלכה, או זה ההסבר של הדברים.

אכן, גם אחרי כל הלימודים, תמיד יכולים להיות דברים שלא למדת או קושיות חזקות שלא שמעת עליהן. כאן המפתח הוא – אמת וענוה. מצד אחד, להודות על האמת, להגיד אני לא יודעת את התשובה וזה לא בושה. מצד שני לזכור, שזה בסדר גמור שאת לא יודעת את התשובה, אבל זה לא אומר שאין תשובה. ברוך ה', חכמים גדולים מאד כבר התמודדו עם כל הקושיות שיש, כך שאין מה לפחד. אדרבה, גם את היית יכולה להקשות קושיות קשות על הצד השני..

[חברות].
אני חושב שכאן הגענו לנושא המרכזי.
זה באמת יכול מאד להבהיל ומאד לכאוב, שחברה שלך כל כך שונה ממך בנקודה הזו. אבל יחד עם זה, חברות היא הרבה יותר מאשר ויכוח או דיון בעניני צניעות. חברות זה אומר דאגה אחד לשני, שיתוף, קשר, איכפתיות ועוד ועוד. זה נכון שלפעמים ויכוחים כאלו יכולים מאד להרחיק, ולכן חברים טובים שמודעים לכך, באמת נמנעים מויכוחים בנושאים שהם יודעים שהם לא מסכימים. חשוב להדגיש גם, שהחברות אמיתית היא כאשר החברים מכבדים אחד את השני ולא מנסים כל הזמן לשנות אחד את השני. ממילא מובן שגם אנשים שונים זה מזה, יכולים להיות חברים. כל עוד הקשר והאכפתיות קיימים, השונות לא רק מפריעה אלא גם מפתחת.

[לסיכום]
בפעם הבאה, אם קורה מצב כזה, אני חושב שאת צריכה לעשות שני דברים.
א. להגיד – זו שאלה טובה, ואני באמת צריכה לברר אותה.
ב. להגיד – את יודעת שיש בנושא הזה פערים בינינו, וזה כואב לי לדון בו, ולכן בואי נדבר על משהו אחר.

ברכה והצלחה

טוביה
tsbias@Actcom.co.il