קבלה לעתיד

הי צדיקה!

מרשימים אותי מאד הרהורי התשובה העליונים שלך. המחשבה על מעשייך, הירידה לפרטים, התיקון שאת רוצה לעשות.
זה צריך להרשים גם אותך… אשריך שאת באמת עוסקת בתשובה בימים אלו, ומגיעה עד לרמה של כוונה בברכות. זה חשוב ונהדר. יישר כוח גדול.

מובן שאחד החסמים בתהליך התשובה הוא המחשבה ש´בסוף שוב אכשל, כפי שהיה בשנה שעברה ובזאת שלפניה. אז בשביל מה המאמץ בכלל?´.
בספר "טל חיים" לימים נוראים של הרב שמואל טל מובא משל נפלא. דמייני את אימך מנקה את הבית מאבק לפני פסח. בשביל מה לה? הרי לא יעבור זמן רב והמצב יהיה בדיוק אותו דבר. לא חבל על המאמץ, לא חבל על ההשתדלות? ובכל זאת, המוני בית ישראל מנקים את ביתם בכל פעם מחדש.
לדבר שתי סיבות. האחת, אם הבית לא ינוקה בכל שנה ושנה, או בכל שבוע ושבוע מחדש, האבק שבבית יצטבר ויתעבה כל כך עד שכבר יהיה קשה מאד להסירו, וגם אם נתאמץ התוצאה לא תהיה זהה לזו של תחזוקה שוטפת.
בנוסף לכך, כל הטירוף של לפני פסח מעניק לנו כמה ימים בהם הבית מאיר ומבריק ואפשר לחגוג את החג בנעימות המיוחדת לו, ורישומו של החג יהיה ניכר לאורך כל השנה.

כמו כן הנמשל. "גם אם ישוב האדם ויחטא, ויידרש לחזור ולעשות תשובה בשנה הבאה בדיוק כמו השנה, הרי שהוא הרוויח בשני עניינים: ראשית, הניקיון השנתי הזה מונע השתרשות בחטא שהייתה יכולה להיות אם חס ושלום לא היינו מתנערים ממנו אף פעם. ושנית, לרגעים הנפלאים של הימים הנוראים, ושמחת חג הסוכות ושמיני עצרת שבעקבותיהם, בהם יהיה האדם נקי מחטאיו, יש ערך גדול מצד עצמם. הם מקרינים על כל השנה, בכך שמתפתחת אצל האדם תחושת געגועים לימים הנקיים והטהורים הללו. ואף שהשפעת הימים הללו פוחתת והולכת, ובסוף נשאר האדם רק עם הגעגועים אליהם, מכל מקום קיימת עדיין השפעה מסויימת מהם."

נוסיף גם, שמחזוריות השנים והחיים אף פעם לא מעמידה אותנו באותו מקום שנית. ראש השנה של השנה שעברה וזה שיבוא תכף אינם דומים כלל וכלל. גם אם בשניהם אנו שואפים לתקן את הלשון הרע, כיבוד הורים וההקפדה על ברכות, בכל זאת מהשנה שעברה ועד היום עברת כברת דרך ובכל שנה מלאכת התשובה נעשית ממדרגה עליונה יותר. כמו ספירלה. כל שנה את נמצאת באותה הנקודה, אבל קצת יותר גבוה.

חשוב להדגיש שתהליך התשובה שאת עוברת לא צריך להיות מתסכל. מטרתם של ימים נוראים אלו הוא חידוש הקשר והקרבה לקב"ה. מה יותר משמח מזה? הקב"ה מעוניין בנו, רק רוצה שנתקרב אליו. כל צעד קטן שאנו עושים דומה להדלקת גפרור בחדר חשוך. אין אנו יכולים לשער את גודל השינוי שנגרם.
בימים אלו הנשמה נחשפת. סוף סוף מקשיבים לה קצת יותר. נותנים לה ביטוי בהחלטות נחושות ובתפילות מרוממות.
נזכור שהעיקר בתשובה הוא גם לא המטרה הנכספת. אלא עצם זה שאת נמצאת בתהליך כזה זה מה שחשוב, ועל כך את צריכה לשמוח ולהאמין בכוחותיך ובהשתדלותך הכנה.

המון המון בהצלחה.
שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה!
מעיין
maayanett@gmail.com