שלום רב,
בסידורי אשכנז וספרד, בתוך קדיש תתקבל, יש את הנוהג הבא: כשהחזן אומר תתקבל, הקהל אומר "קבל ברחמים וברצון את תפילתנו".
כשהחזן אומר "יהא שלמא רבא" הקהל אומר איתו במקביל "יהי שם ה מבורך מעתה ועד עולם".
וכשהחזן אומר "עושה שלום" הקהל אומר "עזרי מעם ה עושה שמיים וארץ".
מספר שאלות:
1. האם זה בסדר לנהוג כך, האם זה בסדר שבזמן שהחזן אומר את הקדיש, הקהל אומר את המשפטים? מניח שכן, כי זה סידור אשכנז+ספרד.
2. האם יש מקור למנהג זה?
3. אם אפשר הסבר קטן למה המשפטים תוקנו דווקא כך (כלומר את "קבל ברחמים וברצון את תפילתנו" אני מבין מדוע נאמר בתתקבל. אבל למה "יהי שם" ו"עזרי מעם ה'" נאמרים דווקא במקומות אלו?
אשמח לכל פריט מידע שיש בנוגע לקדיש תתקבל בעדות אלו. תודה רבה!
תודה רבה!
שלום לך,
אכן – מותר להגיד פסוקים אלו.
אמנם זה פחות נפוץ ימינו, עוד יותר בישראל (לעומת ארה"ב ועוד), אבל בהחלט אשר להגיד פסוקים אלו. בסוף, כפי שבוודאי שמת לב, יש הקשר בין הפסוקים לבין הפסוקים.
כך, כפי ששמת לב יש הקבלה בין 'קבל ברחמים וברצון את תפילתנו' למשפט האמור אחריו 'תתקבל צלהותון ובעותהון', כמו שציינת.
את האמור ב'יהא שלמא רבא מן שמיא' אפשר לראות משמעות דומה במילים – 'יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם'.
כך גם 'עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ' שמתקשר ל'עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל'.
הפסוקים בעברית כנראה קשורים ביכולת למי שלא מבין את הארמית עצמה להתחבר למילות הקדיש ומשמעותן.
אודה שאת המקור הראשוני לא מצאתי (ובטור ובשולחן ערו בסימן נ"ו מדובר על תוספות ארחות שהקהל היה עונה בחלק מן הקדישים), אך הוא מצוי כבר בסידור של היעב"ץ וכן בסידור עליו סודרו הפירושים ב'אוצר התפילות'.
אמנם זה לפני כ250 שנה, ובכל זאת.
מקווה שהדברים עזרו.
בברכה,
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il