קדיש תתקבל – נוסח אשכנז וספרד

שלום לך,
אכן – מותר להגיד פסוקים אלו.
אמנם זה פחות נפוץ ימינו, עוד יותר בישראל (לעומת ארה"ב ועוד), אבל בהחלט אשר להגיד פסוקים אלו. בסוף, כפי שבוודאי שמת לב, יש הקשר בין הפסוקים לבין הפסוקים.
כך, כפי ששמת לב יש הקבלה בין 'קבל ברחמים וברצון את תפילתנו' למשפט האמור אחריו 'תתקבל צלהותון ובעותהון', כמו שציינת.

את האמור ב'יהא שלמא רבא מן שמיא' אפשר לראות משמעות דומה במילים – 'יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם'.
כך גם 'עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ' שמתקשר ל'עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל'.
הפסוקים בעברית כנראה קשורים ביכולת למי שלא מבין את הארמית עצמה להתחבר למילות הקדיש ומשמעותן.

אודה שאת המקור הראשוני לא מצאתי (ובטור ובשולחן ערו בסימן נ"ו מדובר על תוספות ארחות שהקהל היה עונה בחלק מן הקדישים), אך הוא מצוי כבר בסידור של היעב"ץ וכן בסידור עליו סודרו הפירושים ב'אוצר התפילות'.
אמנם זה לפני כ250 שנה, ובכל זאת.
מקווה שהדברים עזרו.
בברכה,
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il