שלום!
א. מה עניין שאסור לגבר לשמוע קול של אישה כשהיא שרה-אישה שהוא מכיר? האם זה גורם לו נפשית לפתח רגשות כלפיה,להמישך אליה?ואיפה בדיוק איסור זה מוזכר ורשום?
ב. האם יש איסור מן התורה לא לחטט בחפצים,פרטים,רשמים של אנשים?או שזהו איסור מבחינת כבוד האדם והפרטיות שלו?
שלום,
איסור שמיעת קול אשה מופיע בגמרא במספר מקומות (לדוגמא בפרק שלישי במסכת ברכות) והוא אינו מופיע לבדו. הגמרא מגדירה מספר איברים ופעולות של האשה שמוגדרות כערווה. מה הכוונה? הכוונה היא פשוטה- ישנם דברים שמוגדרים כערווה בצורה אובייקטיבית. הגמרא קובעת שיש מקומות שנקראים מקומות המכוסים שיש איסור על האישה לגלותם. הטעם נובע מהטבע האנושי ומהיכרות של חז"ל עם נפש האדם. אין בעיה של פיתוח רגשות אלא עניין של הרהור עבירה ופיתוי. ישנם דברים שמוגדרים כאינם צנועים, הן מצד מה שיכול להיגרר מכך, והן בגלל שדבר זה אינו צנוע ואינו ראוי בפני עצמו.
בהלכה ישנם דיונים רבים לגבי הלכה זו, ומקרים שונים ומגוונים שאין בעיה הלכתית ב´קול אישה´. וודאי שבדיבור אין בעיה, וכן מקובל שבשירה ברדיו אין בעיה. כמו כן בשירה של מספר בנות ביחד ג"כ אין איסור. ברור שיסוד האיסור נובע מענייני צניעות ומחשש הפיתוי שטמון בו, ולכן במקומות שברור שדבר זה לא נוצר אז הפוסקים כתבו להקל.
לגבי האיסור של חיטוט בחפצים אישיים, המקור הספציפי לכך הוא חרם דרבנו גרשום. רבנו גרשום מאור הגולה שחי באשכנז לפני כאלף שנים תיקן מספר תקנות, שאחת מהן היא זו. אך גם ללא התקנה המפורשת וודאי שאין דבר זה ראוי ומקובל על רוח התורה. לדוגמא- התורה מצווה אותנו "קדושים תהיו", וכן על אהבת הריע וודאי שציווים כללים אלו טומנים בתוכם גם את הנחיות אלו. דבר שהוא ברור ע"פ המוסר הטבעי וודאי שלא יהיה מקובל על התורה גם אם אינו מופיע בפירוש.
אני מקווה שהתשובה הקצרה הועילה וקדמה אותך ולו במעט,
רק טוב,
אוהד.
