קופצות לי כל הזמן מחשבות לראש בתפילה, איך אני מתרכז?

שלום
ריכוז בתפילה היא משימה קשה מאוד לביצוע, אנחנו מתחילים להתפלל שמע ישראל, ושנייה אח"כ – מוצאים את עצמנו בברכת "מודים".
בדיוק אתמול, שמעתי שיר שקשור לענייננו, המביא נקודה חשובה: "על הקיר טיפס לו, עכביש קטן.טיפות הגשם, גרשו אותו משם. שוב זרחה השמש, מעל האדמה. עכביש קטן, טיפס בחזרה". מהשיר אפשר להבין שלכל אחד יש "יום אסל יום בסל" = רגעי משבר ונפילה (גם בתפילה). ואם נפלנו – נטפס בחזרה!
אז מה השיטה להישאר מרוכזים לכל אורך התפילה?
א. הכנה – במשנה נאמר: "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללים, כדי שיכוונו את ליבם למקום. אפילו המלך שואל בשלומו, לא ישיבנו; ואפילו נחש כרוך על עקבו, לא יפסיק" (ברכות, פרק ה' משנה א').
לא יודע מה איתך, אבל אינני באותה רמה של אותם "חסידים הראשונים" ואם נחש היה מתקרב אליי הייתי טס בטיל מהמקום, אבל המשנה באה למד עיקרון: נכון שהאדם עובד כל היום וכו' ועדיין לפני שאתה נפגש עם הקב"ה – תכין את עצמך, כדי שתוכל להוציא מהפה תפילה מכוונת לקב"ה. איך מכינים את עצמנו? תתחיל מזה שתלמד משהו קבוע (לא חובה בנושא התפילה), לפחות 5 דק' לפני כל תפילה, ואחרי זמן מסוים – תוסיף עוד 5 דק' וכו'וכך תיכנס בקדושה ב"שער התפילה".
כיצד אנחנו יכולים להמשיך להתרכז בתפילה עצמה?
א.שכנוע: אם היינו מפנימים את מה שכתוב – "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת" (אשרי)כלומר שע"י כוונה בתפילה אנחנו יכולים "להשפיע" על מהלך העולם היינו מתאמצים פי אלף! אז אם נשכנע את עצמנו שכדאי –נתאמץ להתרכז!
ב. חשיבה טובה – כשאנו בתפילה חושבים: "אסור לאבד ריכוז" ושוב "אסור לאבד ריכוז", לא פלא, שהדבר היחידי שהמחשבה מתמקדת בו היא – איבוד ריכוז! אז מה לעשות? להתמקד בדברים טובים! למשל – איך אני מבין את התפילה לדוגמא: ב"לכה דודי" בשבת" – "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי. לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי. עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי. קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ." שאל את עצמך – מי מדבר אל מי? מה זה העפר? מה זה "בגדי התפארת" מה הפיסוק הנכון ב"קרבה…" (כל פיסוק יוצר משמעויות שונות)? ישנם המון סידורים עם פירושים וניקוד: "רינת ישאל", "תפילת יוסף" (לכל העדות) – מומלץ! "סדור התפילה – נפש שמשון" וחוצמזה – יש הרבה ספרים עם הסברים לתפילה, כמו "הלכות תפילה" לרב אליעזר מלמד".
סיכום: הרעיון הכללי של התפילה הוא – העמידה לפני הקב"ה והבעת רצוננו להיות קשורים אליו. אם התאמצנו בכל כוחנו וכוח רצוננו, והצלחנו לכוון אפילו רק במס' קטן של ברכות – אשרינו (וכל המרבה – הרי זה משובח!).
בשם האר"י הקדוש אמרו, שהכוונה משמשת כ"כנפיים", שעל ידה התפילה עולה ומתקבלת. ואם היא לא מתקבלת – היא ממתינה עד שיתפלל האדם בכוונה, ואז תעלה ביחד עם התפילה הראויה.
אני מקווה שעזרתי לך בכמה כיוונים, ואם יש לך עוד הערות, הארות, שאלות וכד'… אתה יותר ממוזמן לפנות אליי למייל.
כולי תפילה שתפילתך תעלה לשמים, ויתקיים בך "שובה אליי ואשובה אליכם".

מעריך מאוד

דורון dozkih@gmail.com