בזמן האחרון יש לי ממש הירהורים בנוגע לקיומ של הקב"ה..
אני ממש מזועזעת מעצמי.. ואני לא מוכנה לקבל את זה.
אני ממש מפחדת להתדרדר, כרגע אני מקיימת את כל המצוות משום שאני פשוט לא רגילה אחרת. אבל אני כבר לא מבינה את המשמעות של קיום המצוות.
כמובן שאני יודעת את הסיבה,ואני יודעת שאני לא אהיה מסוגלת לחלל שבת או משהו בסגנון.
אבל אני מתחילה לחשוב ש.. האם מישהו שומע שאני מתפללת? מה הטעם? אני ממש מתוסכלת מהעיניין,אני מסתכלת על חוזרים בתשובה ממש בקנאה כי אני רואה שהם באמת מאמינים באמונה שלמה והם כל כך בטוחים בדרך שלהם.
ואני ממש רוצה להיות כמוהם.
אבל קשה לי,הסביבה לא רואה שינוי אני אותה נטלי שומרת מצוות שהייתי קודם.אבל בפנים אני ממש מרגישה שאני מאבדת את נוכחות הקב"ה בחיי.
ממש כואב לי לרשום את המילים האלו אבל זה מה שאני מרגישה אני מעונינת להתחזק ואין לי מושג מה לעשות.
בבקשה אשמח לכל תשובה.
תודה רבה והמשך שבוע טוב!
נטלי היקרה,שלום וברכה!
קראתי את שאלתך בעיון, אי אפשר היה שלא לראות את הכנות והרצון הטוב שלך מבעד לשורות!
יישר כוח שלקחת יוזמה ופנית לשאול על הדברים.
מאוד לא פשוט, ומעבר לכך מציק ומטריד להסתובב עם כאלו תחושות.
חשבתי ארוכות מה יהיה הכי מתאים לכתוב עבורך.
מדובר בנושא עצום שתשובת אינטרנט לא תוכל להכיל את כולו. ועם זאת חשוב לי שתקבלי תשובה ההולמת את השאלה הגדולה והחשובה ששאלת.
כולי תפילה שהדברים הבאים שיובאו יתרמו לך:
בחרתי להביא בפניך תשובה נפלאה שניתנה כאן באתר-
"אני רוצה לספר לך סיפור ששמעתי פעם, דמיוני, אבל מאוד עזר לי להבין את הנקודה שאת מעלית.
תארי לך אדם שתועה בדרכו במדבר. כבר כמה ימים הוא מיואש, לא נשארו לו כמעט אוכל ומים, מזמן הוא לא ישן שינה הגונה, כולו מלוכלך… והנה הוא שומע קול. קול רך, נעים ומלטף שאומר לו: תמשיך ללכת, ועוד מעט תראה אור מרחוק. תלך בכיוון שלו! כשהגיע לשם ההלך הוא שומע שוב את הקול: בוא, תיכנס, שב ותנוח. הנה, כאן על השולחן מוכנה לך ארוחה מלאה כל טוב. אחרי שאכל ושתה הוא שוב שומע את הקול: אתה בטח עייף נורא וגם רוצה להתקלח… אז הנה, כאן בחדר מצד שמאל יש לך מיטה מוצעת, ובחדר הימני מקלחת, שם יש לך כבר סבון ומגבת. את הבגדים להחלפה תיקח מכאן…
אחרי שקם האיש משנתו הוא מצא מפה המדריכה אותו בפירוט כיצד לחזור למקום מגוריו.
את יכולה לתאר לעצמך את רגשות התודה והאהבה שהציפו את ליבו של אותו אדם? למרות שהוא בכלל לא ראה את מי שדיבר אליו, אין לו שום מושג מי זה…
נשמע דמיוני, נכון? טוב, לכן זה משל…
זהו משל לדרך ההיכרות שלנו עם הקב"ה. מה שנמשל ל"קול" של אותו אדם הוא כל היחס שאנו זוכים אליו מהקב"ה. אפשר לומר המון דוגמאות וקודם כל הדבר שאנו חווים אותו בעצמנו בתקופה הזו ממש: שיבת עם ישראל לארצו! ה´ הבטיח לנו לפני אלפים שנה, עוד לפני הגלות, שעם ישראל יגלה מאדמתו – וישוב אליה. זה נשמע אז דמיוני לחלוטין, אבל היום גם גוים ישרים מודים שעם ישראל הוא פלא. להם אין הסבר, אבל לנו יש הסבר פשוט: כך אבא שלנו בשמים, שאמנם לא ראינו אותו בעצמו אבל אנחנו רואים שהוא מתייחס אלינו, הבטיח! הבטיח וכמובן מקיים!
כל בוקר אנחנו קמים, זה נראה לנו ברור מאליו שאנחנו חיים, נושמים, יכולים ללכת, לאכול, ועוד הרבה דברים. נכון שמי שמתעקש שאין אלוקים ממציא לעצמו תירוצים ומתעקש לקבל אותם למרות שבמבט ישר והגיוני הם ממש מוזרים. עולם שלם כל כך מתוחכם ומורכב נברא במקרה? למה אף פעם הם לא יגידו תאוריות כאלו אם הם למשל יגיעו לאי בודד וימצאו שם מחשב? הם מיד יבינו שמישהו היה שם. למה, אולי המחשב נוצר במקרה? וכידוע לך מחשב אחד הוא כאין וכאפס לעומת התחכום והמורכבות האדירה שיש בבריאה, בנפש האדם, ביקום ובמעמקי כל אטום.
למה שיעניין אותו מה קורה איתנו? אני לא יודע, מה שאני כן יודע – שזה מעניין אותו!!! האמת היא שגם תינוק יכול לחשוב על הוריו הענקיים – למה שיעניין אותם איך אני מרגיש? אולי הוא לא יבין לגמרי, אבל דבר אחד הוא ידע – ההורים שלו אוהבים אותו!
זה מאוד מסקרן לחשוב על שאלות כמו מיהו האלוקים. אבל – בואי נחשוב. האם אנחנו יכולים להבין את כל מה שקיים בתוך העולם? המדע עמל אלפי שנים על ידי עשרות אלפי (אולי יותר) אנשי מדע והוא לא הגיע להבנה של קצה מהבריאה. אם ככה, איך אנחנו יכולים להבין את מהותו של מי שברא את כל העולם?
זה לא קצת יומרני מידי בשביל בני אדם?
אנחנו רק יודעים שהקב"ה אינו מוגבל בשום מגבלה, לא במגבלה של מקום ולא במגבלה של זמן. קשה לנו לתפוס? נכון, אז מה? גם לעיוור צבעים קשה לתפוס מה זה אדום! מה שבטוח זה שה´ אינו "רוח", חלילה. אין לנו שום אפשרות לדעת את מהותו של ה´, כי השכל שלנו נמצא בתוך העולם הזה, והוא לא מסוגל לתפוס דברים שמעבר לו. בטח לא את מי שברא את כל העולם.
החוכמה הכי גדולה היא להבין שיש דברים שאנחנו לא יכולים להבין. מי שחושב שהוא יכול להבין הכל, בטוח יגיע לטעויות. זה לא אומר שאנחנו לא מנסים להבין כל מה שביכולתנו, אבל כשאנחנו מנסים להבין דבר שלא שייך לעולם הזה – חבל!
אני רוצה להעתיק לך כמה דברים שמצאתי באחת התשובות של הרב שמואל אליהו (https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=27932) :
"אכן, זכינו וההיכרות שלנו עם ריבונו של עולם אינה מתחילה מהוכחות שכליות מופשטות, אלא מהיכרות חיה: במעמד הר סיני, ובכל מעשיו ופעולותיו בעולם .
אחת מטעויות הנצרות היא שאצלה הקשר עם אלוקים אינו קשר של חיים, הדת שלהם אינה מאירה את כל חיי המעשה והמחשבה, אלא להיפך – יש סתירה בין חיים נורמליים לבין הדת, יש סתירה מהותית בין העולם הזה לאלוקים, וממילא אין בעיה לעשות את המעשים הגרועים ביותר ודקה אחר כך ללכת לכנסייה. אבל אנחנו זכינו לגילוי אישי אוהב מריבונו של עולם, במתן תורה ובלווי צמוד של עם ישראל כבר אלפי שנים, וממילא העיסוק בחקירות שכליות על מהותו של ה´ אינו מקרב אותנו אליו אלא מרחיק, משום שממילא לא נצליח להבין את מהותו, ובמקום זאת אנחנו מפספסים את הפגישה עם ה´ דרך המציאות, דרך כל הטוב שהוא נתן לנו.
כלל הדבר הוא כפי שכתב הרמב"ן בסוף הקדמתו לתורה: " בגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך אל תחקור, במופלא ממך בל תדע, במכוסה ממך אל תשאל, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות!"
הייתי רוצה להציע לך הצעה – מומלץ מאוד מאוד . במקום להשקיע כוחות, אנרגיות ומחשבות בחקירות שכליות על מהותו של הבורא, שכאמור לא תתקרבי בעזרתן לריבונו של עולם כי אין לך ולאף אחד מאיתנו סיכוי להבין דברים שמעבר ליכולת השכל האנושי, תתרכזי במה שעיניך רואות, ב"שדרים" שה´ שלח ושולח לנו. זה יכול להיות התבוננות בבריאה העצומה שהיא אחת הדרכים לאהבת ה´, התבוננות בקורות עם ישראל, ומעל הכל – התבוננות בתורה ובמצוותיה. לימוד על הנהגת ה´ בעולם, על המידות אותם עלינו לזכך, ועוד. ודאי שיש מקום לשאלות על התגלותו של ה´ אלינו, ושאלות אלו חשובות הן, אבל שאלות על מהותו – מיותרות ומזיקות.
עד כאן לשון התשובה של הרב שמואל אליהו שליט"א.
לכן, אני מציע לך שתתרכזי בחיים שלך בעולם הזה, ותראי איך אפשר להתחבר דרכם אל ריבונו של עולם, איך הקב"ה מתגלה אלינו מכל פינה ופינה, ואז תהיי תמיד מאושרת. "
(מתוך:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=37921)
["וטהר ליבנו לעבדך באמת"]
מעבר לכל אני ממליצה לך מכל הלב להתפלל לקב"ה שיעזור לך לעשות את הטוב והישר ולהבין עד כמה שאפשר. להרגיש קרבת אלוקים ולחיות חיים קדושים.
דווקא כשלא מרגישים קרבה חזקה לה´ זה הזמן בו הכי נחוצה התפילה שלנו אליו- שיעזור לנו להתקרב!!
עבודת ה´ היא עבודה יומיומית בחיזוק הקשר שלנו עם הבורא. אצל כולם.
מקווה שהתשובה עזרה לך להבין יותר. אם יש צורך בהבהרה, אם ברצונך לשאול על נושא זה או בכלל, או כל דבר אחר,
את מוזמנת בשמחה רבה!!
אני מאחלת לך,
המון הצלחה!!
יהי רצון שהשי"ת יהיה בעזרך תמיד!!
מכל הלב,
אלישבע
elisheva77@gmail.com