קושי עם בני המשפחה יוביל לקושי להקים בית?

בס"ד

ידוע שלמרות שהדבר פרדוקסלי, דווקא אלו שסבלו מבתים דפוקים כשהיו קטנים- דווקא הם, באופן סטיסטי, יבנו בתים דפוקים לכשיגדלו. והדבר מבחינתי ברור, כי זה מה שאותו אדם מכיר, ועולם המושגים שלו לא מצליח להשיג אורח חיים שונה.

כתבה אמונה אלון באחד מעלוני השבת בחודש האחרון את הדבר הבא:
"להתחתן עם מישהו זה להתחתן עם משפחתו… כדאי להיזהר מלהקים משפחה חדשה עם אדם שמתקשה לקיים קשריים נורמליים- רצוי אפילו טובים- עם משפחתו הגרעינית".

אני תלמיד ישיבה, אני מתוסכל, ואין לי כל כך למי לפנות. אני אנסה להסביר את הבעיה.
אפשר לומר שאני 'פריק' של ספרי חינוך ומאמרים בנושא. אני ממש כפשוטו אוסף קטעי עלונים שעוסקים בחינוך ובקשרי נישואים, מנסה לחסות על החסכים שנוצרו לי בבית. אני מרגיש שלעולם לא אוכל לחיות בפשטות, בדרך שאני רוצה. ברור לי מעבר לכל צל של ספק שבית נומרלי לא אמור, מכל בחינה אפשרית כמעט, להראות כמו הבית שגדלתי בו. אני משתדל לסמן לי עוד ועוד דברים שאני רוצה לשנות, אבל, דבר ראשון, אני לא זוכר את כולם, אבל מה שיותר עקרוני יותר זו העובדה שאני בצער גדול על כך שאני יודע שבכל מקרה אדם רגיל שחיי חיים נומרליים באופן זורם- אדם כזה לעולם לא אהיה, כי טבועים בי פנימה בעומק דברים שימנעו ממני את זה. אני מכיר בית עם אווירה טובה רק מחברים, אבל ההרגל כבר נטוע בי, למתחים וכד'.
בסופו של דבר, אחרי כל הלימודים, העבודות, אחרי האונברסיטה והצבא, לב החיים שלנו הם חיי המשפחה, ואני כל כך רוצה להתכונן, שאהיה מוכן, שאדע שאני באמת להקים בית נורמלי.

האם אני צריך לפנות לאיש מקצוע כדי שיבדוק האם אני כשיר באמת להקים בית ולחיות עם בת זוג?

תודה,
יוחנן.