קרבן על חטא, וקרבן להתקרבות – דבר תורה קצר לפרשת ויקרא

אולי הבנה של הקרבנות שאותם מביאים, תביא אותנו להסבר, בתחילת הפרשה, אדם מביא קרבן נדבה, אדם רוצה להביא קרבן לה' אז הוא מביא, אפשר לומר שכל כוחות הנפש נמצאים איתו בקרבן, וכל כולו שמח על כך שהוא רוצה להביא קרבן, אפשר לומר שהקרבן רק מרומם אותו ומעלה אותו, הוא יכול לשמוח שמחה שלימה על כך שהוא מביא קרבן.
בהמשך מדובר על אדם שחטא חטא, אמנם בשגגה, אבל זהו חטא, כעת הוא מביא כפרה, מצד הוא יכול לשמוח שהוא מביא קרבן, אבל לא ניתן לומר שהאדם הזה יכול לשמוח, הרי בסופו של דבר הוא מחוייב להביא קרבן בגלל חטא שהוא עשה.
אולי מכאן נובע ההבדל, אדם שעשה חטא, לא היה בדרך הנכונה, מביא קרבן בשביל לשנות, בשביל להתחיל דרך חדשה, הוא מאמין בכוחות הנפש שלו, וככזה הוא מביא קרבן, לסתום את הגולל על העבר ולהתחיל דרך חדשה, הביטוי המתאים הוא 'נפש', עכשו הכל טמון בנפש שלך, אם תשכיל ללכת לדרך חדשה, ותרתום את כוחות הנפש, תצליח לעלות על דרך חדשה.
שונה הדבר באדם שלא חטא, או שלא ידוע לו על חטא, הוא לא מרגיש שהוא לא בדרך הנכונה, אבל בכל זאת מרגיש שחסר לו משהו, אולי התלהבות נפשית, ואולי משהו אחר, אבל כאן הוא מופיע לנגד עיננו כ'אדם', אישיות שלימה, אין לו חסרון (או שיש לו והוא לא מרגיש אותו…), הוא רוצה להוסיף משהו, רוצה להביא עוד משהו, להתקרב לה' על ידי הקרבת קרבן, אדם כזה, לא צריך להתכוון מחדש, הוא צריך להגדיל את עצמו, ואת הכוחות שלו, כתוצאה מכך גם כוחות נפשו יגדלו/
השבת כשנקרא את פרשת השבוע, נוכל אולי לחשוב אילו כוחות נפש ברצוננו לכוון מחדש, ובאיזה תחום אנחנו רוצים להגדיל את הדבר הקיים, להתקדם הלאה.
בהצלחה!! ושבת שלום!
חברים מקשיבים

לע"נ שלום בן ר' חיים אריה הכהן נלב"ע י' בניסן התשנ"ו