קרוב משפחה שלי מת. איך להמשיך להאמין?

שלום לך יקרה!!
ראשית, כואב לי לשמוע על האובדן במשפחתך.
אני בטוחה שזו התמודדת לא קלה המלווה בהרבה קושי.
ודווקא מתוך כך, אני מאוד מעריכה את היכולת שלך, בתוך כל הקושי למצוא את הכוחות לשאול ולחשוב איך מתמודדים עם המצב, ואיך מתחזקים.
אני חושבת שהרבה אנשים היו מוותרים לעצמם, אבל את לא מוותרת!
את שואלת, את רוצה ללמוד ולהתחזק באמונה! אשרייך!!
עצם ההשתדלות והרצון זה כבר חצי דרך לפתרון בע"ה.
אני חייבת לומר, שאני אינני מומחית לתחומים הללו, ואולי כדאי שתפני לגורם יותר מקצועי ממני.
וכעת, לפני שאתייחס לשאלותיך באופן ישיר, אני רוצה לספר לך משהו על עצמי.
עשיתי שרות לאומי במחלקה אונקולוגית (חולי בסרטן) של ילדים.
כמו שאת מתארת לעצמך, במהלך השרות, נפטרו מספר ילדים, שעם חלקם היו לי קשרים חזקים ומשמעותיים מאוד.
אלו היו שנתיים של התמודדויות יומיומיות עם נושא המוות והחסרון.
ייתכן ואת אומרת לעצמך, שמוות במשפחה זה לא אותו דבר כמו מוות של אנשים אחרים.
אני מסכימה.
אך אני כן חושבת שמבחינת השאלות באמונה שצצות בעקבות פטירתם של אנשים קרובים, זה דומה מאוד.
את כותבת שקשה לך להאמין בה´ לאחר מה שקרה.
את רצית שדודך יבריא, והקב"ה החליט אחרת, וזה קשה.
ישנה לעיתים תפיסה בעולם שלנו, שמתייחסת אל הקב"ה כמו אל סבא זקן וטוב שיושב בשמיים,
וכל מה שאנו מבקשים הוא צריך לתת לנו.
אך האמת רחוקה מהדימוי הזה.
אמנם הקב"ה הוא אבא שלנו, והוא רוצה את הכי טוב בשבילנו, אבל דווקא מתוך זה שהוא רוצה את הכי טוב בשבילנו, הוא לפעמים אומר לנו לא.
וזה לא מתוך חלילה רצון "לדפוק" אותנו, אלא מתוך ראיה הרבה יותר כללית וגדולה משלנו, שזה באמת הדבר הכי טוב בשבילנו.
לעיתים מה שאנו חושבים, מתוך הראיה שלנו שהכי טוב לנו, זה לאו דווקא הטוב האמיתי עבורנו.
הראיה שלנו בעולם הזה היא מצומצמת. אנו רואים את העולם בצורה קטנה ופרטית, כמו אדם שהולך במבוך ורואה את מסלולו בזווית ראיה קטנה, ונדמה לו, שהוא רק הולך ומסתבך, ומתפתל יותר ויותר, אך במבט כללי, מלמעלה, מסתבר, שככל שהוא מסתובב ומסתבך במובך, הוא דווקא מתקרב לסוף המבוך, הסיבוכים באים כדי לקרב אותו לטוב, הוא לקראת האור!!
אך האדם הנמצא בתוך המבוך לא רואה זאת, לא מבין שהפיתולים הם במטרה לטוב, הוא רואה בצורה מצומצמת, מהזווית הקטנה בה הוא נמצא, וקשה לו.
בעולם הזה, אנו לא תמיד מצליחים להבין את הנהגתו של ה´.
יש דברים שנשגבים מבינתנו.
נסתרות ונפלאות דרכי ה´…
לאחר שנחשון וקסמן נהרג אמר אביו "גם לאבא מותר להגיד לא".
הקב"ה הוא כמו אבא, שלפעמים אומר לנו כן ולפעמים לא, אבל בכל דבר שהוא עושה ועונה, הקב"ה מתכוון רק לטובתנו.
את שואלת איך את יכולה להאמין בה´?
אז אני חושבת שהדרך להאמין בה´ במצבים כאלו, זה בעיקר דרך המחשבה, שכל מה שעושה לנו ה´ בא לטובתנו!! ה´ לא רוצה להרע לנו, הוא אוהב אותנו הכי בעולם, ורק רוצה בטובתנו!
אנו לא מבינים מה הסיבה לכל דבר, ואנו רק מאמינים ש- "טוב ה´ לכל, ורחמיו על כל מעשיו"!
אני יודעת שזו התמודדות מאוד קשה, ואולי הרבה יותר קל לכתוב את הדברים מאשר לחיות אותם במצב של קושי, אך אנו מאמינים שמתפקידנו, לנסות להתמודד ולא לוותר לעצמנו, ובע"ה לזכות לקבל את הייסורים באהבה ובאמונה שהכל לטובה.
איני אומרת שזה קל, זוהי משימתנו לכל החיים- לגדול, להתחזק ולשכלל את האמונה בבורא עולם ובהנהגתו.
על הנושא הזה יש הרבה חומר:
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=43817
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=204

ובנוסף, תזכרי שהקב"ה לא שם לאדם ניסיון שאין לו כוח לעמוד בו.
וכלל, תדעי, שככל שהקושי והניסיון של האדם יותר גדול, זה רק מראה כמה האדם הזה יותר גדול!!
כמה כוחות גדולים יש בך!!
אחרת הקב"ה לא היה שם לך ניסיון כזה.
יש לך כוחות להתמודד!!
יש לך כוחות של אמונה בה´!!
את מסוגלת, תאמיני בעצמך!!
לסיום, אני ממליצה לך בחום לקרוא את הספר של מרים אדהאן "גם זו מתנה".
לי הוא עזר מאוד בהתמודדויות שונות בחיי.
ובנוסף,כמו בכל מצב בחיים, כדאי לך לפנות לבורא עולם.
להתפלל, לבכות ולבקש.
לבקש- אמונה שלמה, התמודדות טובה, התקדמות, שמחה.
וכל מה שאת רוצה.
את יכולה לדבר עם בורא עולם ולספר לו על הקושי שלך,
ובע"ה את תשתדלי מלמטה, והקב"ה יסייע מלמעלה
אם תרצי, אשמח לשמוע ממך עוד..
הרבה כוח, בריאות, אמונה ושמחה!
אם תרצי לשוב לדבר איתי בנושא- בשמחה.
אודליה.
odelyaf@walla.com