קשה לי להביע רגשות! מה עושים?

שלום לכותבת היקרה.
את מתארת בעיה קשה וכואבת – חוסר יכולת להביע רגשות. ונראה מדברייך שהדבר גם מציק לך מאוד. אני שמחה שאת פונה אלינו, משום שעצם הפניה הוא כבר תחילת העזרה. דבר ראשון – הבעת רגשות בפניה שלך, ודבר שני – ההכרה בבעיה והרצון לשנות אותה היא השלב החשוב ביותר לפתור את הבעיה. ישנם דברים רבים שיכולים לגרום לדבר הזה, זה יכול להיות תכונת אופי מולדת, או משהו שנגרם כתוצאה מהתייחסות של החברה לאורך שנים. אבל למען האמת הגורם פחות חשוב, ויותר חשוב מה אפשר לעשות הלאה.
הבעת רגשות, כמו כמעט כל מיומנות אחרת שלנו זה משהו שצריך תרגול. רובנו עושים זאת בצעירותנו, אבל לפעמים סיבות כאלו והאחרות גורמות לנו לא לעשות זאת. גם אני בדיוק כמוך נתקלתי בבעיה דומה, ואני מקווה שהניסיון הלא קל שלי, יעזור לי עכשיו לעזור לך בניסיון שאת עומדת בו.
אם כך צריך להתחיל לתרגל. ואם יש בעיה ברגש, אפשר להיעזר בשכל כדי לפתור אותה. תחליטי לעצמך שכלית, שעכשיו את יושבת עם חברה שלך, ומספרת לה מה שאת חושבת. אפשר להתחיל מדברים קטנים. איזה כיף היה בשבת, איזה באסה שפספסתי היום את האוטובוס וכן הלאה סיפורים קטנים על דברים קורים בחייך. בדברים האלו יש מעט מאוד רגשות, אבל בכל זאת יש בהם רגשות. וכך לאט ובהדרגה תוכלי לנסות לספר דברים יותר רגשיים ויותר משמעותיים מחייך. את יכולה גם לנסות להיעזר בשיטה של הרמב"ם – ללכת לקיצוניות השנייה. תני לעצמך לצחוק או לבכות גם על דברים שלא כ"כ חשובים. בכך תשתפי את הסובבים אותך ברגשות שנמצאים בך כרגע, וכל זאת בלי מילים. אומנם במיוחד בהתחלה קשה לצחוק או לבכות ליד אנשים אחרי שהתרגלת לא להביע רגשות, אבל אני מקווה שלאט לאט תוכלי להשתחרר, ובאמת להביע רגשות בצורה כזאת. כאן המקום לציין, שאם משהו מציק לך, ואת מרגישה שאת רוצה לשתף מישהו בדבר, אבל קשה לך להתחיל לדבר, אפשר באמת פשוט לבכות. בדרך כלל אנשים עושים זאת בצורה לא מודעת, ומאותתים כך לסביבתם שהם זקוקים לאוזן קשבת, אבל אם קשה לך, אפשר גם לנסות לעשות את זה בצורה מודעת. בסופו של דבר עם סבלנות, משום שזהו תהליך ולא משהו שיכול לקרות בבת אחת, ועם רצון, אני בטוחה שתהיי מסוגלת להתחיל להביא רגשות. גם אם זה ייקח שנה ויותר.
כמובן שאני אשמח להיות לך אוזן קשבת (או עין קוראת…) ואשמח גם לשמוע האם את מצליחה וכיצד הולך לך, ואז מוזמנת לפנות אלי שוב למייל.
והכי חשוב-את לא לבד בזה! אנשים רבים חווים את הרגשתך,וזה דבר שאם מודעים אליו לאט לאט הוא משתחרר ונבנה.
המון הצלחה ורק טוב,
עדה
ada@jct.ac.il