שלום רב
אין לי בעצם שאלה אני פשוט אכתוב מה שאני מרגישה…אני לא מוצאת את עצמי בזמן אחרון אני מדוכאת, אני מבולבלת וגם בו זמנית אני שמחה..
אין לי כוח אני רוצה לחיות בלי הרבה בלאגן על הראש גם הדרכה גם לימודים גם חברה זה יותר מדי יחד. אני לא מסוגלת להתמודד עם הכל יחד
אני מתפללת ומרגישה לפעמים וואלה אבא שמע לי ולפעמים "מה הוא רוצה ממני" אני מרגישה כ"כ רע אבל בו זמנית גם כ"כ קרובה לה'
בבקשה תגידו לי דרך מעשית איך להתמודד.
אני מחליטה משהו ואז קורה משהו שגורם לי עוד פעם ליאוש נמאס לי ממצב הזה – להתמודד אם הרבה דברים.
תודה רבה מראש
שלום לך יקרה!
וואו, שאלה עם כ"כ הרבה בלבול…
את מתארת מצב שאת אפילו לא יודעת איך להגדיר אותו… הכל בבלאגן… שום דבר לא ברור…
מצד אחד- את מרגישה טוב וקרובה לה´ יתברך, ומצד שני- ממש לא…
הכל מתערבב לך יחד- החברות, ההדרכה, הלימודים…
המצב הרוחני שלך לא ברור לך, את מרגישה שאת לפני נפילה, שאת כמעט ונופלת לייאוש…
וזה קשה.
ואת זועקת- מה באמת ה´ רוצה ממני??
מה אני אמורה לעשות עם כל הבלאגן הזה בראש??
אז קודם כל-
בואי נעשה קצת סדר.
אבל בשביל לעשות סדר צריך להיות רגועים.
אז קחי עכשיו כמה דקות של שקט, תנשמי עמוק ואז תמשיכי לקרוא.
עכשיו יותר טוב? 🙂
אז אפשר להתחיל…
אני לא מכירה אותך ולכן הדרך היחידה להרגיש מה את עוברת היא רק ממה שכתבת.
אבל אני יכולה להגיד לך שהתחושה הזו- שהכל מציף אותך ואין לך יכולת להתמודד עם הכל ביחד- מאד מוכרת לי… ואני יודעת שלא רק לי אלא כמעט לכל בחורה בגילך…
ואני אסביר למה.
בואי נחשוב ממה החיים שלך מורכבים:
לימודים שבהם את צריכה להשקיע- הרי את רוצה תעודת בגרות.
הדרכה- שגוזלת הרבה מהזמן, ועוד יותר- הרבה מכוחות הנפש שלך.
חברות- את רוצה גם ליהנות וליצור קשרים משמעותיים, לא?
משפחה- שמחייבת אותך לכל מיני דברים, לפעמים נחמדים ולפעמים קצת פחות…
וחשוב מאד- עצמך. בנייה אישית, התבגרות וחשיבה על מי אני, מה אני רוצה מעצמי, לאן אני הולכת, מה המטרות והשאיפות שלי… המון דברים לחשוב עליהם שגם לוקחים הרבה מכוחות הנפש.
והקב"ה… הרי הוא הכל, ממנו מגיע כל מה שיש לי, אליו את הכי רוצה להתקרב…
אז פלא שאת מרגישה מוצפת??
זו התחושה הכי טבעית בעולם למי שיש לה כל כך הרבה עיסוקים ודברים "על הראש"!
בואי נגיד שאם לא היית מרגישה ככה, הייתי דואגת…
אז דבר ראשון שכדאי לך לעשות (ביקשת משהו מעשי…) – זה להירגע.
להבין ולהפנים שאת בסדר.
זה לא מוזר ואת לא הולכת להשתגע ולהתאשפז באיזה בית חולים לחולי נפש.
זה בסך הכל תחושות שאופייניות לגיל שלך, גיל של בירור וצמיחה.
את בדיוק בגיל שבו הכל מתערבב:
גם עוד מתייחסים אלייך כילדה- בלימודים, אבל גם כבוגרת- בהדרכה, גם חשוב לך לבנות את עצמך ואת האישיות הייחודית לך וגם- לא פחות חשוב- ליצור קשרים חברתיים משמעותיים, חשוב לך לבנות את הדרך התורנית שלך- להיות קרובה לקב"ה ועוד כל כך הרבה…
אבל עם כל הקושי, זה הגיל שהכי בונה אותך, שהכי מוביל אותך ומצמיח אותך.
וזה מדהים!
רק צריך לדעת איך לעבור אותו בצורה נכונה.
מה זה אומר בצורה נכונה?
זה אומר לדעת לעשות סדר עדיפויות- כללי אבל גם של כל רגע בחיים.
לבדוק טוב מה יותר חשוב לך ומה פחות. על מה נכון לוותר כדי להשיג משהו יותר חשוב.
יכול להיות שהתחושות שלך נובעות מזה שלקחת על עצמך יותר מדי דברים בבת אחת.
אולי הדבר הנכון הוא לחשוב אם כדאי לוותר על משהו כדי להרגיש יותר רגועה ופחות לחוצה.
יכול להיות שאת צריכה להשקיע קצת פחות בחברות, או קצת בהדרכה, אולי גם לא להשתגע מכל מבחן אלא להסתפק בציון 85 ולא 99…
אולי… אני לא יודעת.
את היחידה שרואה את החיים שלך כמו שהם עכשיו ויכולה להרגיש מה הכי נכון לך.
אני ממליצה לך לשבת עם עצמך איזה שעה ולכתוב לעצמך את כל הדברים שהכי חשובים לך בחיים.
אחר כך תכתבי את מה שקצת פחות חשוב ולבסוף את מה שהכי פחות חשוב לך.
ואז את יכולה להתחיל לסנן.
לחשוב איפה נכון לוותר על מה: אולי להירגע קצת עם הרמה של הפעולות ולהשקיע יותר בלימודים, אולי לתת לעצמך יותר זמן להיות בבית- עם עצמך ועם המשפחה ו"לסנן" עוד מפגש חברתי- תחשבי על החיים שלך ומה שמתאים להם…
אבל-
חשוב מאד- על הדברים הכי חשובים לעולם אל תוותרי!
בניית האישיות שלך והקשר עם הקב"ה- אלו המטרות! כל השאר (החברות, המשפחה, הלימודים, ההדרכה) הם רק אמצעים להגיע אליהן, אמנם אמצעים טובים וחשובים, אבל בסופו של דבר רק אמצעים…
ועוד דבר- תפילה.
לכל אורך הדרך תתפללי לקב"ה שיעזור לך לבחור את הבחירות הנכונות, שיעזור לך לעשות את מה שהכי נכון [לך] ומה שהכי יבנה אותך ויקרב אותך אליו.
שייתן לך לב טהור ושכל ממוקד למטרות הנכונות ושתמיד תרגישי אותו איתך- גם כשאת לא חושבת שהוא שם…
יקירתי,
אני מאמינה שבדרך כזו את תפחיתי את הלחץ מעצמך, תנמיכי את הציפיות שלך מעצמך להיות "סופרוומן" ולאט לאט תרגישי יותר רגועה…
תנסי, אני אשמח לשמוע איך הולך…
ואת מוזמנת לכתוב לי למייל, לספר על התחושות עכשיו, לשאול, לשפוך ת´לב- מה שבא לך… תרגישי חופשי!
ושה´ יהיה בעזרך בכל דבר שתעשי ושתזכי להרגיש אותו תמיד הולך איתך יד ביד ממש!
רק טוב ושמחה…
נעה.
noale@shoresh.org.il