קשה לי להתפלל בחופש…

שלום גם לך.
איזו שאלה מרגשת.
גם כשאין לך את המורה או את המסגרת, את רוצה להתפלל. שזה יהיה משהו פנימי שתלוי בך ולא באף גורם חיצוני אחר.
אגב, זו גם הדרך לקנות אותו בעצמך לטווח הרחוק, ושהוא יהיה לגמרי שלך גם בימים שעוד יגיעו שתהיי כבר הרבה אחרי הבית ספר.
באמת, תפילה זה עבודת ה´ שדורשת מאמץ, לא סתם חז"ל כינו אותה: ´עבודה שבלב´.
יש כאן איזושהי עבודה שדורשת.

כל יום את אוכלת, יש ימים שאת שוכחת לאכול?
או, כל בוקר את עומדת מול המראה ומסדרת ת´שיער, יש ימים שלא בא לך לעשות את זה? (וגם אם כן, אז לא תסדרי?…)
ולמה? איך בעצם את הדברים האלה את כן עושה בלי שמישהו יגיד לך? או יעמוד לך על הראש שתעשי אותם?
התשובה היא, שזה פשוט חשוב לך וטבעי לך.
וכשמשהו חשוב וטבעי לנו, אז אנחנו עושים אותו.
אם נגיע למקום שהתפילה תהיה חשובה לנו, אז נעשה את זה.
והתפילה תהיה חשובה לנו, אם נבין שהיא קיומית עבורנו, אם נבין שהקשר הזה עם הקב"ה הוא כל כך יקר. כל כך נצרך עבורנו.
אז גם נרצה להתפלל כל בוקר (וגם בימים שלא נרצה, עדיין זה יעזור..).

יש אמרה כזו שששאלה טובה היא חצי תשובה. אז בואי נחדד קצת את השאלה שלך ותראי איך היא גם עונה לך (שאלה טובה שלחת לנו, כבר אמרנו?…).
הרבי מקוצק, שהיה רבי שחתר לאמת מוחלטת אמר פעם:
´המתפלל היום רק משום שהתפלל אתמול – רשע טוב הימנו´.
אין ספק שזו אמירה חריפה משהו.
אבל, בואי ננסה להבין רגע מה עומד מאחוריה (ואז נבין כמה היא מתוקה בעצם).
הרבי מקוצק אומר בעצם, אל תיכנסו לאיזה לופ. כמו שכל בוקר אתם מצחצחים שיניים, ככה על הסדר, כחלק משגרת בוקר גם תתפללו.
אלא שלכל תפילה תיכנס גם מחשבה של היום.
לא להיכנס לאיזה לופ של שגרה, אלא להרגיש כל פעם מחדש את התפילה בעצמה.
נראלי, יש באמירה הזו שלו, כיוון מחשבה איך אפשר להגיע למצב של להתפלל כל בוקר.
הרבי מקוצק נותן לנו כאן עוד עצה, תצרף כל יום לתפילה מחשבה חדשה, ששייכת ליום הזה.
אל תתפללי מכוח האנרציה (ההתמדה – כי אתמול התפללת ולפני יומיים ולפני שבוע…), אלא כל יום תראי בתפילה פנים חדשות. משהו ששייך ליום הזה.
ואפקט החידוש הכל כך יקר הזה, יתן לך כוח להתפלל גם היום.
זו עבודה, ובעבודה כמו בעבודה צריך לעבוד בשביל להגיע לתוצאה.
ותדעי שאפשר גם להתפלל על זה!
מצרפת לך עוד תשובה בנושא, ממנה תוכלי לקחת כמה כלים בדרך לפרקטיקה
https://www.kipa.co.il/ask/personal.asp?id=298416