קשה לי לסלוח

שלום לך אוריה.
השאלה שלך היא מאוד חשובה לכל השנה, וודאי וודאי שבימים אלו, הימים הנוראים של חודש אלול, יש לה משמעות מרובה.
חובה על הפוגע באדם לפייסו, ואם לא הספיק לפייסו בחייו חובה לפייסו אפילו אחרי מותו על ידי התנצלות ליד קיברו בפני מניין אנשים. זו חובה גדולה וחשובה מאוד.
מצד שני, כפי שבטח ידוע לך, המפויס צריך להשתדל להתרצות למפייס ולא להקשות את ליבו.
וכאן יש לנו איזה מקרה אמצעי.
היא עשתה השתדלות והיא בטוחה שהשתדלותה הועילה, שאת מחלת לה. הרי את בעצמך אמרת לה כך. אבל בעצם את לא מחלת לה.
אינני בקיא בדיני שמים לדעת אם יענישו אותה על חטא זה אבל נראה לי שלא, כי היא הרי עשתה את מה שהיא יכולה. הרי אין לה סיבה לחשוב ששיקרת לה? אני חושב שזה דבר שמוגדר כחטא באונס שיש מחלוקת אם הוא גורם פגם רוחני.
מצד שני, את הרי לא התפייסת, ואת החובה האמיתית שלה, להגיע למצב שבו תמחלי לה היא לא עשתה. אמנם לא באשמתה, היא מצידה אנוסה בדבר זה, אבל את מצידך שיודעת את זה, חובה עלייך לעזור לה.
את יכולה לעשות את זה בשתי דרכים. הראשונה היא פשוט למחול לה. השנייה היא להודיע לה שאת יודעת שלא כך אמרת לה, אבל בפועל את עדיין מרגישה בליבך כעס כלפיה. אני בטוח שאם תסבירי לה מה הניע אותך לומר לה את זה, האחריות שאת מרגישה כלפיה, היא תשמח שאמרת לה את זה ותדע שעדיין היא צריכה לרצות אותך.
עוד דבר שלא נוגע ישירות לשאלה הזו אבל אפשר ללמוד אותו ממנה והוא חשוב, זה שהאדם המבקש סליחה צריך לשים לב ולהשגיח האם מי שהוא מנסה לפייס מתפייס באמת או רק אומר כך, וזאת כדי להימנע מהמציאות שיצרה את השאלה הזו. כמובן, לא צריך להטריד ולשאול 'אתה בטוח שמחלת לי?, אתה ממש ממש בטוח? בלי חרטות' וכו'. יש לעשות את הדברים בטוב טעם ובעדינות.
ובעזרת ה' נזכה להגיע לר"ה וליוה"כ כאשר כולנו אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,חברים מקשיבים,
ymvy@walla.co.il