קשה לי לקבל החלטות!

שלום לך יקרה!
מכירה את המשפט "אין שמחה כהתרת Vספקות"?
גם אם כן וגם אם לא- אני בטוחה שאת ממש מזדהה איתו עכשיו…

הדבר שהכי מפריע לנפש שלנו זה חוסר וודאות:
לא יודעת מה יהיה איתי שנה הבאה, לא יודעת מה לבחור, לא יודעת מה אני רוצה מעצמי בכלל…
מכירה את התחושות?
אצל כולנו הן קיימות…
וכולנו רק מחכים לרגע בו משהו יקרה ופתאום נדע מה הכי נכון לנו, פתאום ייעלמו כל הבלבולים, הספקות והמחשבות, הכל יהיה ברור ומובן…
חלומי, נכון?

מה עוד מעצבן?
המון פעמים כשאנחנו נמצאים בתוך הבלבול הזה ומנסים להחליט, אנחנו רואים סביבנו אנשים כאלה שהכל הולך להם בקלות, הם יודעים מה הם רוצים, ניסו להשיג אותו והצליחו.
ואנחנו משתגעים… "איך היא יודעת מה היא רוצה מעצמה? איך הכל הולך לה בקלות!"
ואז אנחנו מרגישים עוד יותר מבולבלים. כי חוץ מהבלבול שכבר קיים אצלנו, נוסף עכשיו עוד משהו- "כולם יודעים כבר ורק אני לא מצליחה להחליט, רק אני לא מרוצה ממה שהחלטתי…"

אז יקירתי, קחי נשימה עמוקה…
תירגעי… את בסדר.
להחליט החלטות זו משימה לא פשוטה בכלל.
וזה שאת מרגישה שאת מבולבלת לפני ההחלטה וגם אחריה, זה אומר שאת בנאדם.
את בחורה מורכבת, יש לך הרבה צדדים לכל דבר, חשוב לך "גם זה וגם זה וגם זה…"
את רוצה לבחור את הבחירה הנכונה ביותר בשבילך.
את לא עושה דברים חפיף אלא באמת חושבת ומתעמקת…
זה מדהים!!

אוקי, הבנו. זה טבעי.
עכשיו, מה עושים עם זה??
איך אפשר לקבל החלטות בצורה טובה ונכונה ואחר כך גם לא להתחרט עליהן?

בואי נחלק את זה לשניים:
קודם תהליך קבלת ההחלטות ואחר כך, איך לא להתחרט עליהן.
בואי ניקח את ההחלטה שאת קיבלת עכשיו- בחירת שירות לאומי, כדוגמא לכל הבחירות בחיים.
איך עושים את זה?
שלב ראשון שצריך להיות זה הסתכלות [פנימה]- לתוך עצמך.
לשאול את עצמך מה את אוהבת לעשות, איזה תחומים את יודעת שעושים לך טוב, במה את טובה.
חשוב שתהיי מאד כנה עם עצמך- לגבי באיזה תחומים את טובה ובאיזה פחות.
אחרי שביררת עם עצמך מה הכיוון שלך בכללי, צריך לראות איך זה מסתדר עם המציאות שעומדת לפנייך.
מה זאת אומרת?
בשירות לאומי- איזה מקומות מציעים את הכיוון בו בחרת, בבחירת מקצוע- איפה אפשר ללמוד את זה וכו´…
את מסתכלת על מה שקיים ובודקת אם הוא מתאים לך.
מה היתרונות שלו ומה החסרונות שלו.

כדאי בשלב הזה לעשות לעצמך טבלה ולכתוב ממש על דף את כל רשימת היתרונות והחסרונות שבכל מקום, מה מתאים לי שם ומה לא (חברה שלי סיפרה לי שהיא עשתה את זה אפילו בבחירת בן זוג… היא ראתה שהיא מבולבלת וכבר לא יודעת מה היא רוצה אז היא ישבה וכתבה לעצמה את כל היתרונות והחסרונות של האנשים שהיא יצאה איתם ועשתה לעצמה בירור מחודש של מה היא בעצם מחפשת וזה מאד עזר לה. היום היא ב"ה נשואה באושר…).
זה עוזר לסדר את המחשבות ולגרום לכל השיקולים להיות יותר ברורים ומול העיניים.
ואז, כשהכול מול העיניים אפשר להתחיל ולחשוב על מה אני מוכנה לוותר בשביל מה, איזה דברים פחות חשובים לי ועל מה אני לא מוכנה לוותר.
זה שלב מאד חשוב כי, וחשוב שתדעי, [אף פעם אי אפשר לבחור את הדבר המושלם!]
תמיד נצטרך לוותר על משהו…
זה אולי מתסכל לחשוב על זה אבל אם לא נדע שאין מצב לבחור משהו שהוא הכי הכי בכל התחומים, נהיה מתוסכלים שהבחירה שלנו לא הייתה טובה ואולי היה מקום יותר טוב בשבילנו…
ולכן, בגלל שלא יכולה להיות בחירה מושלמת לגמרי, הספקות תמיד יישארו לנו…
כשאנחנו מרגישים שויתרנו על משהו, גם אם הוא היה פחות חשוב ובזכות הויתור הזה קיבלנו משהו שכן היה חשוב לנו, בכל זאת תמיד נישאר קצת עם סימן שאלה: "אולי לא בחרנו נכון?"

אז שוב- הספקות הללו טבעיים.
אבל יש מה לעשות איתם.
מה?
[אמונה.]

מה הקשר??
אז ככה- בכל תהליך קבלת החלטות אנחנו מרגישים ש[אנחנו] אלו שצריכים להחליט, אם [אנחנו] לא נחליט אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו…
וזה נכון.
[אבל]-
לפעמים אנחנו שוכחים שיש עוד מישהו בתמונה.
מישהו שברא אותנו. מישהו שיצר אותנו כמו שאנחנו, עם התכונות האלה והכישרונות האלה, וכן- גם עם הספקות הללו…
והמישהו הזה לא עוזב אותנו.
הוא לא אומר לנו: "אני יצרתי אתכם, זהו. בזה נגמר התפקיד שלי. מפה תסתדרו לבד."
ממש לא!
הוא פה.
תמיד איתנו.
רוצה שנבחר את מה שהכי נכון והכי אמיתי בשבילנו.
אבל אנחנו?
אנחנו מרגישים לבד. חושבים שרק אנחנו אחראים על מה שקורה פה. שוכחים שיש מי שמנהל את הכל מלמעלה…
וזה מה שגורם לדאגות, לספקות, לבלבולים…

אז הפיתרון הוא אמונה.
לשקול, לבחון, לבדוק טוב טוב את כל האפשרויות ולהגיע להחלטה שנראית לנו הכי נכונה.
אבל אז…
אז להרפות מהעניין ולהגיד לקב"ה: "אני את שלי עשיתי. מפה והלאה זה אתה…"
להתפלל ללא הפסקה שהבחירה שלנו נכונה ולסמוך על הקב"ה שיהיה בסדר בעז"ה…

המון פעמים מאד קשה לנו לעשות את זה כי אנחנו לא מרגישים בשליטה.
קשה לנו פשוט להרפות ולהאמין שזה שיושב שם למעלה באמת יעזור לנו…
אבל זו האמת.
ככה לפחות אני מאמינה וחיה.
כדאי לך לנסות…

ובכל זאת, אני רוצה קצת להסתייג: את כותבת שאת לא בטוחה שעשית את הבחירה הנכונה. יכול להיות שזה נובע באמת מחששות טבעיים, שזה לגיטימי. אבל יכול להיות שיש באמת משהו שלא מתאים לך במקום הזה: גילית משהו שלא ידעת קודם, את מרגישה פתאום שזו הייתה טעות וזה לא באמת מקום שמתאים לך.
במקרה כזה, כדאי לבדוק שוב את ההחלטה ואולי גם לשנות אם את מאמינה שזה נכון.
אבל זה מקרה יותר נדיר. בדרך כלל אלו סתם חששות כמו שתיארתי, משהו שתמיד קיים אחרי קבלת החלטה חשובה ואפשר להתמודד איתו…

אז יקרה,
שיהיה לך המון ב"הצלחה בכל הבחירות שתעשי מפה והלאה.
שתזכי לראות את שהקב"ה הולך איתך בכל החלטה ובכל שלב בחייך ותסמכי עליו כמו שכתב דוד המלך בתהילים: "גול על ה´ דרכיך ובטח עליו והוא יעשה" (תהילים ל"ז, ה´).
ואל תפסיקי להתפלל שיעזור לך להגיע להחלטות שהכי נכונות לך…
את מוזמנת להמשיך ולכתוב לי למייל, לשאול, להתייעץ וסתם לספר… תרגישי חופשי!
מאמינה בך, נעה.
noale@shoresh.org.il