ברוך ה' מאוד התחזקתי בחודשים האחרונים ואני מאוד שמחה ושלמה עם עצמי.
מאוד קשה לי עכשיו באולפנה שלי כי רוב הבנות בכיתה מדברות הרבה לשון הרע, הולכות לים מעורב עם בגדי ים רודפות אחרי בנים בלי סוף,לא מתפללות וכו'…
חלקן יודעות כמה זה אסור ואת ההשלכות של זה ועדיין ממשיכות עם זה.
זה ממש כואב לי לראות את זה ואני חושבת לעבור אולפנה אבל כל האולפנות שבדקתי הן או אותו הדבר כמו איפה שאני נמצאת, או רחוקים מאוד, או תנאי פנימיה שיהיו לי ממש קשים.
אני ממש לא יודעת מה לעשות, נשארו לי עוד 3 שנים לסיום הלימודים ונורא חשוב לי שהן יהיו עם אווירה טובה ורוחנית ועם בנות כמוני שיהיו לנו נושאים משותפים לדבר עליהם ובילויים משותפים.
אשמח עם תעזרו לי..
תודה מראש
בס"ד
שלום לשואלת היקרה מאד!!
אני מאד מזדהה עם תחושותיך… זה מאד קשה להיות בסביבה שאינה תואמת את אורח חיינו.
ממש התפעלתי לקרוא על כך שלמרות שאלו הנתונים הסביבתיים, עדיין את ממשיכה להתחזק, ולהחזיק בעוז בדרכך-יישר כח!
אפשר לבחון קצת יותר לעומק את עניין הפנימיה.
מה הוריך חושבים על כך?
תנאי פנימיה לעיתים נראים קשים מאד במבט ראשוני, אולם מתרגלים אליהם..
האם תרצי לשמוע מבנות שהיו בפנימיה קצת יותר פרטים?
אפשרות נוספת היא להשקיע בחברות אחר הצהריים.
האם יש סניף באזורך? מה מצבו הדתי? האם אפשרי שתמצאי בו חברה מחזקת?
כתבת שרוב הבנות באולפנא במצב כזה.
ומה עם השאר? אולי תנסו לגבש קבוצה קטנה וחזקה של אלו המחפשות רמה רוחנית גבוהה יותר? (רק הזהרנה שלא תתפסנה כמתנשאות ו"סנוביות")
אם הנ"ל לא מסתדר ואת נשארת באותה האולפנא-
דעי שיש לך תפקיד חשוב שם!
לעיתים הקב"ה נותן תפקיד של שליחות גם בגילאי תיכון…
נסי להעלות אותן, להשפיע עליהן ללכת בכוון הנכון.
צריך לכך הרבה עדינות ורגישות, וכן לבוא מתוך תחושה שגם את יכולה ללמוד מהן…
כמו כן אזכיר לך את דברי הרב קוק-
"הצדיקים האמיתיים, אינם קובלים על הרישעה אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה. אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה"
כעת את מבינה עד כמה קשה הדבר… לראות בנות הולכות בדרך שברצוננו לזעוק אליהן- עצורנה!
אולם זוהי הדרך האמיתית, לא לראותן בחסרונן אלא דווקא בצדדים החיוביים.
תוכלי לחזור אלי עם תשובות לאימייל שלי למטה ובעזרת תשובות אלו אוכל להיות לך לעזר יותר.
rachelulu238@gmail.com
הרבה טוב
רחל.
