קשה ללכת למילואים. להשתמט?

שאלת הגולש

שלום לכם
לאחרונה "גיליתי" את היהדות והתקרבתי מאוד למסורת (גם הרבה בזכות האתר שלכם) אני מזדהה מאוד עם הזרם של הכיפות הסרוגות ויש בי אהבת ארץ ישראל שירתתי בצבא ואני עושה מילואים כבר שנים.
לאחרונה נקראתי לשירות פעמים רבות דבר שגרם לי לקשיים בחיים הפרטיים לימודים וכו'. בקשות שלי לדחיה או לקיצור שירות לרוב נדחות דבר שגורם לי למירמור רב ואף למחשבות קיצוניות כמו הורדת פרופיל למשל. עם זאת הדבר מיתנגש לי עם אמונתי בשם יתברך ויוצר אצלי קונפליקט חמור. נראה שזה לא באופי שלי לעזוב הכל לכמה שבועות ולעבור לישון בנגמ"ש או בשק שינה עם כל הרצון ליתרום. שאלתי לרב היא מה עלי לעשות? האם יש בעיה עם חבישת כיפה סרוגה מצד אחד ומצד שני להרהר במחשבות או לשדר חוסר רצון לעשות מילואים (יש לציין שהמסגרת של השירות הסדיר יותר התאימה לי כי היינו במקום קבוע שאף הפך למעיין בית ואף קיבלתי חייל מצטיין)
אשמח אם לא תפרסמו את פרטיי
תודה

תשובה

שלום לך!
שמחתי מאוד לקרוא שהתקרבת לעולמה של תורה ושברצונך לברר נקודות יסודיות החשובות למהלך ההתקדמות הרוחנית שלך.
אני חושב שעם כיפה סרוגה או בלי כיפה סרוגה, אין זה משנה מה יש על הראש – כולם צריכים לתרום מזמנם למען כלל ישראל ולמען קיום התורה ע"י גיוס למילואים.
בתור מי שעושה מילואים, אני מבין את הקשיים שיש לך בניתוק מהחיים המודרניים למשך 30 יום או פחות. אני מבין את הקושי לנטוש את הלימודים, לפעמים תוך כדי הפסדת חומר לימודי רב שקשה להשלימו. אני מבין את הקושי לעזוב את הבית והחברים וללכת לישון במקום זר ומנוכר. אין ספק שהליכה למילואים הינה מסירות נפש לא פשוטה כלל.
אך אתה צודק. השתמטות מהמילואים לא עולה בקנה אחד עם רצון הבורא. הליכה למילואים היא מצוה חשובה מהתורה. יש מצוות שקל לקיים, כמו ציצית, ארבעת המינים, מזוזה וכו´, ויש מצוות שיותר קשה לקיים. מצות מסירות נפש למען העם והארץ היא אחת מאלו. נכון הוא שיש אנשים שיותר קל להם ללכת למילואים והם לא מרגישים את הקושי שאתה מרגיש, אך לכל אחד יש את ההתמודדות שלו עם קיום המצוות. יש אדם שיותר קשה לו לקום בבוקר ועם זה הוא צריך להתמודד, יש אדם שקשה לו עם נושא הצניעות ועם זה הוא צריך להתמודד, ויש אדם שקשה לו לעזוב את הבית למשך תקופה מתמשכת. אך גם עם זה הוא צריך להתמודד ולנצח את היצר. עליך לראות בדבר שליחות ואתגר. ראה זאת בתור הנסיון שלך בעבודת ה´, מול הקשיים האלו אתה ניצב ועליך להתגבר.
חז"ל אומרים "לפום צערא אגרא", לפי הצער כך מגיע השכר. אל תתיאש ואל תשבר! אל תוריד פרופיל. עשה זאת למענך ולמען הכלל. חשוב על הזכויות האדירות שמצטרפות לך בשמים, חשוב על התרומה הגדולה שלך למען כבוד ה´. נסה לתקן את מחשבותיך וכוונותיך, עשה זאת מתוך אהבתך לריבונו של עולם, לארץ ישראל ולעם ישראל. ראה זאת בתור שלב נוסף בהתקרבותך לעולם של קודש, אע"פ שקשה לראות במצוה זו, הכל-כך גשמית, את הקודש הגלום בה. כל רגע במילואים הוא מצוה, כל שינה בשק"ש ובנגמ"ש מקרבת אותך לבוראך, גם אם אינך מרגיש כך! זכור ושנן זאת ברגעים הקשים במילואים, אולי זה ימלא אותך בכוחות גדולים וברעננות מחודשת.
המון הצלחה, ובעז"ה שתזכה להתקדם בדרכך החדשה!
איתי.
itaituchfeld@nana.co.il

ו באייר התשסו

קרא עוד..