יש לי חברה מזה 9 שנים לאחרונה התחלתי לשמור שבת כהילכתה בהתחלה זה לא הפריע לה וכיום לא עובר לו יום מבלי שנריב על העינין אני עובד עצות ומתוסכל כי שמירת השבת עושה לי טוב אני מחכה לה כל השבוע ממש אוהב את זה אבל גם אוהב את חברה שלי האים יש דרך בה אוכל למצוא פיתרון לעינין או שעליי להפרד ממנה? אני נקרע בין הדברים כי הלב רוצה את שתייהם אם תוכל לענות לי תשובה שתביא לפתרון הענין גם אם הוא לקחת צד רק שיהיה עצה אמיתית בתודה מראש!
שואל יקר,
קודם כל, יישר כוח על הצעד הגדול שעשית, שהוא לא פשוט בכלל ואשריך שאתה מתמיד בו מתוך שמחה אמיתית.
הנסיון שאתה עובר עם חברה שלך הוא לא פשוט, וחשוב שתדע שכשה´ שם אותך בנסיון, סימן שאתה יכול לעמוד בו, ואם משהו קשה סימן שהוא אפשרי.
לגוף השאלה:
התורה באופן כללי אינה באה לנתק בין אנשים, וכאשר נוצר מצב כזה יתכן שהוא נובע מהבנה חסרה שלה. אני יוצא מנקודת הנחה שהקשר שלך עם חברה שלך הוא חיובי, וששניכם רואים את המטרה שלו בהקמת בית משותף. אם זו לא המטרה אז כדאי באמת לשקול את המשך הקשר בייעוץ יותר מקצועי ממה שאני נותן לך עכשיו. קשר שנמשך כל כך הרבה זמן מעיד בדרך כלל על כך שיש לו פוטנציאל חיובי מאוד, וחבל להפסיק אותו בגלל התחזקות שלך בכיוון שמירת מצוות, אלא להיפך – לתת לו כיוון חדש, משמעותי ומחייב יותר. ציינת בשאלתך שבהתחלה שמירת השבת שלך לא הפריעה לחברה שלך. זו נקודה חשובה מאוד, כי נראה לי שהיא מעידה על כך שההתנגדות שהיא מביעה עכשיו היא לא התנגדות עקרונית לכל הנושא, אלא נובעת ממקום אחר, פנימי יותר, שחשוב שתברר יחד איתה.
כמו שאני רואה את זה, יש כמה סיבות שיכולות להוביל להתנגדות שלה:
1. הרגשה שהשבת מגבילה אותה. הרבה פעמים שמתקרבים לתורה מרגישים שכל החוקים והתקנות מאוד מגבילים את החיים ומצמצמים אותם. המצב הזה נובע מהבנה חסרה של התורה והמצוות, ומחוסר ידע בהלכה שגורם להחמיר בכל מיני מצבים שיש בהם הרבה צדדים להקל. אמנם אינכם נשואים ואי אפשר לדבר על שלום בית, אבל חשוב שגם אתה וגם חברה שלך תדעו ששלום בית הוא שיקול קיים שצריך לתת לו משקל. כמובן שלא במחיר של עבירה על איסורים, אבל במנהגי וחומרות יש מקום רחב לשיקול דעת כאשר זה פוגע בשלום הבית. לגבי השבת באופן ספציפי, כאשר לא ממלאים אותה בתכנים חיוביים אז היא באמת הופכת לאוסף של איסורים והגבלות שאין להם קשר למגמה של התורה. לכן אם הקשר שלכם באמת נועד להתקיים, חשוב שתמלא את השבת בתוכן חיובי, ותנסה לצמצם מה שניתן, במסגרת ההלכה, בהגבלות. יש המון דברים מותרים ומהנים שניתן לעשות בשבת, וכאשר מתמקדים במה אי אפשר זה באמת מוביל לסלידה והתרחקות. בנוסף זה גורם לכל חיי התורה להראות מגבילים ומלחיצים, וההבנה הזאת רק מרחיקה ומבלבלת מהרעיון האמיתי של התורה ושל השבת במיוחד, שהיא הרחבת הדעת ממגבלות חיי המעשה ומתן ביטוי להשתוקקות שלנו לרבוש"ע. את הצעד הזה חשוב שתעשו בליווי תלמיד חכם בעל ידע בהלכה ורגישות לנושא, שיוכל לייעץ לכם בצורה יותר מקיפה. בנוסף, כדאי לך לחשוב על הדברים המשותפים שגורמים לכם שמחה, ולראות איך מוציאים אותם יותר לפועל בשבת. זה יכול להיות לימוד משותף, או שיחות רציניות יותר, או כל דבר מותר אחר שמשמח אתכם ויכול לייחד את השבת מיתר ימי השבוע בצורה שתהיה חיובית גם עבורה.
2. פחד מחזרה בתשובה. יכול להיות שחברה שלך רואה בצעד שעשית צעד ראשון בדרך לחזרה בתשובה, ושהדבר עלול לכפות עליה דרך חיים מסוימת שהיא אינה מוכנה אליה. חשוב שתזכור שאתה לא אחראי לשמירת המצוות שלה, בטח לא עכשיו כשאתם לא נשואים, ואל תלחיץ אותה עם כל מיני הלכות שהיא לא מוכנה אליהם. אל תבין מכאן שעבירות הן מותרות, אבל במצב שלה, שבו היא עוד לא מוכנה לקיום מצוות, הכפיה הזאת רק תרחיק אותה ותגרום לה לסלוד מחיי התורה. לכן אם היא עוברת על איזשהו איסור אל תכעס ואל תוכיח אותה, ואל תגרום לה להרגיש שהיא לא בסדר, כי זה לא יקרב אותה, אלא להיפך – ככל שתהיה בנחת ובשמחה, זה יקרב אותה יותר והיא תבין שהתורה – "דרכיה דרכי נועם ו[כל] נתיבותיה שלום".
נקודה נוספת שחשוב להעלות, היא שיתכן שהיא רואה אתה התורה כבעלת יחס שלילי ומפלה כלפי נשים. ההבנה הזאת לצערי נפוצה מאוד, ונובעת מהבנה לקויה וחסרה של התורה, וחשוב שתראה לה את ההיפך, שההתחזקות שלך מובילה ליחס מכבד וחיובי יותר ממה שהיא היתה רגילה אליו עד עכשיו במערכת היחסים שלכם. כמו כן חשוב להדגיש את הצדדים המכבדים בתורה, שהם המהותיים והעיקרים שלה, ולהאיר בצורה נכונה את היחס כלפי נשים. תוכל למצוא תשובות בנושא זה באתר חברים מקשיבים.
3. אם הקשר שלכם נועד להתקיים, חשוב שאת הצעדים שלך בהתחזקות תעשה בשיתוף מלא איתה – תשתף אותה בלבטים ובחששות שאני בטוח שיש לך, בשיקול הדעת שלך כאשר אתה מחליט לקבל על עצמך דברים מסוימים או לא. אם היא תרגיש שהיא חלק מהתהליך, ושהתהליך עושה אותך שמח יותר ובונה בך מידות טובות, לא רק שהיא לא תתנגד אלא להיפך, יתכן מאוד שהיא תראה את המאור שבתורה ותרצה להיות שותפה לתהליך. המצב בו אתם מתווכחים כמעט מידי יום לגבי שמירת השבת הוא מאוד לא בריא, ויוצר אצלה קישור רגשי בין שמירת השבת למתח איתך. לכן חשוב לא להתעצבן, לשוחח בנחת ו[לכבד] את [כל] מה שהיא אומרת, כבוד אמיתי מתוך ענווה והכרה בכך שגם אתה עד לא מזמן גם לא היית מודע לאור שהשבת יכולה להביא לחיים.
אני מציע לך מאוד לא לנסות לשכנע אותה בכל מיני טיעונים שכליים על שמירת השבת או התחזקות באופן כללי. הטיעונים האלה לא ישחקו אצלה תפקיד, כי נראה ממה שאתה כותב שההתנגדות שלה באה ממקום רגשי יותר, ולאור המריבות שלכם עלול להיווצר קישור בין מתח לחיי תורה, וחבל. זו לא מגמת התורה אלא להיפך.
אם תרצה להמשיך ולהתייעץ אתה מוזמן בשמחה, בתגובות או במייל אישי.
יואב.
